ז'רמן טאייפר

ז'רמן טאייפר (19 באפריל 1892, 7 בנובמבר 1983) הייתה מלחינה צרפתייה והאישה היחידה בקבוצת השישה.


נולדה בשם מרסל טאייפס בסן-מור-דה-פוסה, איל-דה-פראנס. כצעירה שינתה את שם משפחתה לטאייפר כמחאה נגד אביה, שסירב לממן את לימודי המוזיקה שלה. למדה נגינה בפסנתר בבית עם אמה וחיברה קטעים קצרים. לאחר מכן המשיכה ללימודים בקונסרבטואר בפריז, בית ספר למוזיקה, שם זכתה בפרסים ראשונים והכירה מלחינים כמו דריוס מיו, ז'ורז' אוריק וארתור הונגר.

בפריז נטלה חלק בחיי האמנות במונמארטר ובמונפארנס. בסדנאות של ידידים נולד רעיון קבוצת השישה, לאחר פרסום הגילוי דעת של ז'אן קוקטו. הקבוצה זכתה לחשיפה ציבורית מהירה, ונטלה חלק בהוצאת "אלבום השישה". חברי הקבוצה גם חלקו את כתיבת המוזיקה להצגת קוקטו "Les Mariés de La Tour Eiffel"; לואי דירה לא השתתף בעבודת ההלחנה בגלל היעדרו, אבל לא נגרעה ההמשכיות של הקבוצה בשל כך.

ב-1923 בילה זמן רב עם מוריס ראוול, שקידם את השתתפותה בתחרויות כמו פרס רומא. ב-1925 נישאה לראלף בארטון, קריקטוריסט אמריקאי, ועברה למנהטן עד 1927. הזוג התגרש זמן קצר לאחר שובם לצרפת.

בשנות ה-20 כתבה כמה מיצירותיה החשובות: הקונצ'רטו הראשון לפסנתר, קונצ'רטינו לנבל, והבלטים Le Marchand d'Oiseaux ו‑La Nouvelle Cythère. קיבלה הזמנה מיסרגיי דיאגילב לעונת הבלט של 1929, וחיברה גם יצירה עם פול קלודל בשם Sous le Rempart d'Athènes. בנוסף חיברה מוזיקה ניסיונית לסרטים, ובחלק מהמקרים השתמשה בנושאים אפריקאיים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה דרך ספרד ופורטוגל והגיעה לאמריקה. שהתה בפילדלפיה עד תום המלחמה. ב-1946 חזרה לצרפת והמשיכה לפתח יצירות תזמורתיות, מוזיקה קאמרית, בלטים, אופרות וקונצ'רטי, וכן מוזיקה לסרטים ולטלוויזיה; רבות מיצירותיה התקופה פורסמו רק לאחר מותה.

בשנותיה האחרונות התמקדה בצורות קצרות יותר, בגלל שיגרון בידיה (מחלה של המפרקים). יצירתה הגדולה האחרונה הייתה הקונצ'רטו דה לה פידליטה לסופרן קולורטורה (זמרת בעלת קול גבוה) ותזמורת, שהושמעה באופרה של פריז לפני מותה.

ז'רמן טאייפר נולדה ב-19.4.1892 ונפטרה ב-7.11.1983. היא הייתה מלחינה צרפתייה.


שמה המקורי היה מרסל טאייפס. היא שינתה את שם משפחתה ל"טאייפר" משום שאביה לא רצה לממן את הלימודים שלה. היא למדה בית ספר למוזיקה (קונסרבטואר) בפריז. שם למדה פסנתר והכירה מלחינים אחרים.

היא הצטרפה לקבוצת השישה. זו היתה קבוצת שישה מלחינים. הקבוצה פרסמה "אלבום השישה" ועבדה על מוזיקה להצגה של ז'אן קוקטו.

ב-1925 נישאה לראלף בארטון ועברה לזמן קצר למנהטן. חזרה לצרפת בשנת 1927 והם התגרשו.

בשנות ה-20 כתבה קטעים חשובים. היא חיברה קונצ'רטו לפסנתר, מוזיקה לבלט ולנבל, ומוזיקה לסרטים. בחלק מהמוזיקה השתמשה ברעיונות אפריקאיים.

כשהחלה מלחמת העולם השנייה ברחה מצרפת דרך ספרד ופורטוגל. הגיעה לאמריקה ושכנה בפילדלפיה עד תום המלחמה. ב-1946 חזרה לצרפת והמשיכה לכתוב מוזיקה.

בגיל מבוגר ליקתה בשיגרון (דלקת במפרקים) בידיים. לכן כתבה בעיקר יצירות קצרות. יצירתה הגדולה האחרונה הושמעה באופרה של פריז לפני מותה.