ח'אלד בן אל-וליד

ח'אלד בן אל-וליד (בערבית: خَالِد بْن ٱلْوَلِيد, כינויו סיף אללה אל-מסלול, "חרבו השלופה של אללה") נולד במכה סביב 584 ומת ב-642 בחומס. הוא היה מצביא מוסלמי ערבי וחבר לווייתו של מוחמד. נחשב לאחד המצביאים הבולטים של התקופה ולא הובס מעולם.

ח'אלד נולד למשפחת וליד מבני מח'זום שבקורייש. כבר כנער בלט כרוכב וכמומחה לכלי נשק, והחרב הפכה לכלי המועדף עליו.

בבגרותו היה ידוע בכישוריו הלוחמיים. בתקופת עליית האסלאם נטל חלק בעימותים בין תומכי מוחמד לתושבי מכה. הוא שינה את מהלך קרב אוחוד בזכות פיקוד ותושייה. ח'אלד התאסלם אחרי חוזה חודייביה ב-628 והתנצל בפני מוחמד. מאז פעל לצד המוסלמים.

כאשר שליח מוסלמי נהרג במואתה, ארגנו המוסלמים משלחת תגמול. אחר מות המפקדים הראשיים נבחר ח'אלד להוביל את שרידיה של הכוח, והוביל את הלוחמים בקרב נגד כוחות ביזנטיים וערביים מקומיים.

במהלך ח'ליפות אבו בכר פיקד ח'אלד על מבצעים נגד שבטים ומרדנים, וסייע לדכא את מרד מוסיילמה בקרב עקרבה. הוא נשלח לנג'ד בראש 4,000 לוחמים. באותו שלב נרשמה מחלוקת קשה סביב מעשה נגד מאלכ בן נוויירה. מקורות שיעיים הם שמייחסים לח'אלד מעשים אלימים קשים, ואילו מקורות סוניים מציגים גרסה אחרת. אבו בכר, שהעריך את כשרונו הצבאי, קיבל את גרסת ח'אלד וחזר בו מדרישת הדחה.

ח'אלד הוצב תחילה מול הסאסאנים ובשלב מאוחר יותר פעל בסוריה מול הביזנטים. תחת פיקודו נכבשה דמשק, ובקרב הירמוך הובס הצבא הביזנטי של הקיסר הרקליוס. בעקבות הניצחון עברה מרבית סוריה לשליטה מוסלמית. הח'ליף עומר זימן את ח'אלד לשוב לחצי האי ערב; ח'אלד ציית אך המשיך להילחם כאזרח פשוט.

היחסים בינו לבין עמר היו קרירים, אך ח'אלד לא הנציח טינה. הוא הוריש את רכושו לעמר ונפטר ב-642 בחומס, שם נקבר. על קברו הוקם מסגד על שמו, ועל המצבה נזכרים עשרות קרבות בהם פיקד. המסגד נפגע במלחמת האזרחים בסוריה. הוא הותיר בן בשם עבד א-רחמן.

ח'אלד בן אל-וליד (כינויו סיף אללה אל-מסלול, "חרבו השלופה של אללה") נולד במכה בערך בשנת 584 ונפטר ב-642 בחומס. הוא היה מצביא ערבי מפורסם שלא הובס.

כשהיה צעיר רכב היטב על סוסים ולמד להילחם בכלי נשק. הוא אהב במיוחד את החרב.

כשהאסלאם התחיל, ח'אלד השתתף בקרבות סביב מכה. אחרי הסכם חודייביה ב-628, הוא קיבל את האמונה והצטרף לתומכי מוחמד.

בקרב במואתה הוא מונה למפקד אחרי שאנשיו אולצו לבחור מנהיג חדש. הוא הוביל את הלוחמים נגד כוחות אזוריים.

בתקופת הח'ליף אבו בכר לחם ח'אלד במלחמות פנימיות ובממרידות. הועלו טענות קשות נגדו, וההיסטוריונים חלוקים בדבר. אבו בכר המשיך להעריך את יכולתו הצבאית.

ח'אלד פעל בסוריה. תחת פיקודו נכבשה דמשק. בקרב הירמוך הובס הצבא הביזנטי, ורוב סוריה עברה לשליטת המוסלמים.

ח'אלד מת ב-642 בחומס. בנו נקרא עבד א-רחמן. על קברו בנו מסגד שנקרא על שמו. המסגד נפגע בזמן המלחמה בסוריה.