ח'אן יונס

ח'אן יונס (בערבית: خان يونس) היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה ובירת נפת ח'אן יונס. היא נמצאת כ־2 ק"מ מהחוף, בין עזה וצפונה ורפיח בדרום. אוכלוסייתה, כולל מחנות הפליטים שבתוכה, הוערכה בכ־205,125 נפש ב־2017. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ־200 מ"מ. שדות מעובדים בנפת העיר מגיעים לכ־50,000 דונם.

המיקום של ח'אן יונס בעמק פורח ובקרבת מים מעיד על יישובים קדומים במקום. לפני הקמת העיר המודרנית המקום נקרא א-סיליקה. העיר הוקמה כנראה ב־1389 על ידי האמיר הממלוכי יונס א־נוריזי. הוא בנה שם ח'אן, אכסניה בדרך (מבנה למנוחה ולמסחר), ומסגד. היישוב התפתח סביבם כתחנת מעבר לסחר ולתנועה צבאית. תרגום ישן של השם בעברית נתן ״חנות יונה״, תוצאה של טעות ושילוב מסורות מקומיות.

בשנת 1517 נכבשה ח'אן יונס בידי האימפריה העות'מאנית, והפכה לח'אן ותחנת גביית מיסים. בתחילת המאה ה־17 החזיקו העות'מאנים במקום חיל משמר וחיזקו את המבנים. במאה ה־19 בלטה העיר בגיניה, וב־1868 חיו בה כ־1,000 תושבים. במלחמת העולם הראשונה כבשה בריטניה את העיר, ואז ירד מעמדה המסחרי אחרי המלחמה.

לאחר 1948 נשלטה ח'אן יונס על ידי מצרים עד 1956. לאחר המלחמה נכנסו לעיר אלפי פליטים. המצרים הקימו מערבה למחנה פליטים ושם ישבו רבים מהם. באמצע שנות ה־50 חצתה האוכלוסייה את 12,000 התושבים. משטרת העיר שימשה כבסיס לפעילי פדאיון והופעלה נגד פעילויות אלה. ב־2, 3 בנובמבר 1956 נכבשה העיר על ידי כוחות ישראלים; במהלך אירועי ח'אן יונס היו עימותים עם אזרחים ותושבים רבים נהרגו או נפצעו. על פי דו"ח אונר"א והערכת היסטוריון נרשמו כ־275 הרוגים בגילאים 15, 60. העיר הושבה לידי מצרים לאחר מכן.

במהלך מלחמת ששת הימים נכבשה העיר שוב על ידי ישראל, והוטל בה משטר צבאי.

בשנת 1994 עברה ח'אן יונס לשלטון הרשות הפלסטינית. בסוף שנות ה־90 נחנך בה "הבית החולים האירופי" במימון האיחוד האירופי. באינתיפאדה השנייה שימשה העיר כבסיס לשיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים ישראליים. בתגובה נערכו פעולות תקיפה של צה"ל באזור. מבני בקצה העיר העניקו יתרון טקטי לצלפים ולמחבלים לפני תוכנית ההתנתקות.

ב־8 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פגעו כוחות ישראלים בביתו של פעיל חמאס לאחר התקבל איום, ובאירוע זה נהרגו שבעה מבני משפחת כווארע.

בשנת 2016 הוקם בעיר פרויקט דיור בן כ־3,000 יחידות במימון קטר בשם "מדינת חמד", למענקי דיור עבור משפחות מעוטות יכולת.

במהלך מלחמת חרבות ברזל פונו תושבים מצפון רצועת עזה לדרומה וחלקם הגיעו לח'אן יונס. ב־1 בדצמבר 2023 פרסם צה"ל מפת פינוי וקרא לתושבים להתפנות מערבה. ב־2 בדצמבר החלו תקיפות אוויריות בעזרת צה"ל בעיר, ואחר כך התחיל הקרב על העיר. ב־7 באפריל 2024 יצאו כוחות צה"ל מח'אן יונס. לאחר עזיבת הכוחות נותרה העיר חרבה ושוממה.

ח'אן יונס היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה. היא קרובה לים, כ־2 ק"מ מהחוף. ב־2017 חיו בה כ־205,125 אנשים, כולל מחנות פליטים. יורדים בה כ־200 מ"מ גשם בשנה. יש בה שטחי חקלאות רבים, כ־50,000 דונם.

המקום היה מיושב קדמונים בגלל המים. לפני שנים קראו לו א-סיליקה. העיר נוסדה כנראה ב־1389 על ידי אמיר בשם יונס. הוא בנה ח'אן, ח'אן זה אכסניה, כמו בית לאנשים ולסוחרים, ומסגד. סביבם גדל היישוב.

בשנת 1517 נכנסה ח'אן יונס לשלטון האימפריה העות'מאנית. במאה ה־19 נודעה העיר בגנים שלה. ב־1868 חיו בה כאלף איש. במלחמת העולם הראשונה כבשה בריטניה את העיר.

אחרי מלחמות 1948 נשלטה העיר על ידי מצרים עד 1956. אלפי פליטים הגיעו לעיר. ב־2, 3 בנובמבר 1956 נכבשה העיר על ידי צבא ישראל. בתקופה הזו רבים מהתושבים נפגעו; לפי דו"ח של סוכנות האו"ם לפליטים נהרגו 275 אנשים. העיר הוחזרה למצרים לאחר מכן.

ב־1967 כבשה את העיר שוב ישראל בהיותה במלחמת ששת הימים. ב־1994 עברה הח'אן לשלטון הרשות הפלסטינית. בסוף שנות ה־90 נפתח שם בית חולים אירופי.

במהלך אינתיפאדה שנייה שוגרו רקטות מפה. בפעולות תגובה נפצעו ונפגעו בתים ועמים. ב־8 ביולי 2014 הופצץ ביתו של פעיל חמאס, ושבעה אנשים שם נהרגו.

בשנת 2016 הוקם פרויקט דיור של כ־3,000 דירות במימון קטר בשם "מדינת חמד" למי שצריך סיוע בדיור.

במהלך המלחמה ב־2023, 2024 פונו תושבים לצפון או לדרום. ב־1 בדצמבר 2023 קראו לתושבים להתפנות מערבה. ב־2 בדצמבר התחילו תקיפות אוויריות על העיר. הקרב על ח'אן יונס התחיל, וב־7 באפריל 2024 יצאו הכוחות. אחרי כן העיר נותרה שרויה בנזק רב.