מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (1769, 1849) נולד בקוואלה שבאימפריה העות'מאנית. הוא היה מבני אלבניה ועלה לדרגה חשובה בצבא העות'מאני. בסופו של דבר הפך למושל (ואלי, מושל אדמיניסטרטיבי) של מצרים ב-1805 והיה הבונה של מצרים המודרנית.

בצעירותו עבד במערכת המיסים והצטרף לכוחות שנשלחו למצרים אחרי נסיגת הצרפתים. הוא ניצל את המאבקים בין הממלוכים (שכבה של שליטים-לוחמים מקומיים) לשלטון העות'מאני כדי לחזק את מעמדו. ב-1811 הוא קיבע את שליטתו על מצרים ועל המשטר המקומי.

מוחמד עלי שאף להפוך את מצרים למדינה חזקה בסגנון אירופי. לכן ארגן מחדש את המיסים והמהלך על ידי הלאמת קרקעות וחלוקת המדינה לפרובינציות. הוא יישם רפורמות בארבעת תחומי מפתח: חקלאות, מנהל, חינוך ותעשייה.

הוא ייסד צבא חדש על בסיס גיוס חובה, הקים מספנות באלכסנדריה, בתי חרושת וניסה לפתח תעשיית טקסטיל ונשק. כדי להכשיר אליטה משכילה, שלח סטודנטים ללמוד באירופה והקים בתי ספר מודרניים. רפורמות אלה הביאו לצמיחה תעשייתית ולעלייה בכוח הכלכלי של מצרים, אך גם גרמו לחובות ולבעיות כלכליות.

מוחמד עלי הוביל מסעות לכיבוש סודאן, חצי האי ערב וחבל הלבנט. ב-1811 ו-1820 נשלחו כוחות לכבוש אזורים אלה. ב-1825 שלח את בנו אבראהים פאשא למלחמה ביוון, אך צי מצרי הוטבע בקרב נאווארינו (1827), והקמפיין נכשל מדיפלומטיה צבאית.

בשנות ה-30 פתח במלחמות נגד הטורקים (האימפריה העות'מאנית) וכבש את סוריה וארץ ישראל לזמן קצר. התערבות של מעצמות אירופה הובילה להסכמות שגרמו לו לוותר על רוב השטחים החיצוניים, אך הכירו בעצמאות המוגבלת של מצרים.

לאחר הכיבושים פנה לחיזוק המנהל והוסדרו שישה משרדי ממשלה מרכזיים. שפת המנהל נותרה טורקית, אך עד אמצע שנות ה-40 הולכת ומתגברת השתלבותם של מצרים דוברי ערבית בתפקידים. ב-1848 ויתר על השלטון בגלל חולשה בריאותית, ומת ב-1849. שושלתו התמשכה עד 1952, והשפעתו ניכרת בפיתוח המודרני של מצרים.

מוחמד עלי נולד ב-1769 בקוואלה שבאימפריה העות'מאנית. הוא היה ממוצא אלבני. ב-1805 מונה לואלי, כלומר מושל, של מצרים.

הוא השתתף באירועים שאחר מותו של נפוליאון במזרח. כך הוא הצליח לקבל כוח במצרים ולהחליף את שליטי העבר, שנקראו ממלוכים.

מוחמד עלי רצה שמצרים תהיה מודרנית כמו מדינות אירופה. הוא שינה את מערכת המיסים. הוא הקים צבא חדש. הוא בנה מספנה, מפעלים ובתי ספר. הוא שלח צעירים ללמוד בחו"ל כדי שיחזרו עם ידע חדש.

הוא שלח חיילים לסודאן, לחצי האי ערב וללבנט. בנו אבראהים הוביל כוחות ביוון. בסוף הצי המצרי הובס בקרב גדול בים.

לאחר מסעות צבא הוא התמקד ברפורמות. הוא הקים משרדי ממשלה חשובים. ב-1848 פרש מהשלטון בגלל חולשה. הוא מת ב-1849. השפעתו נראית בפיתוח התעשייה והחינוך במצרים.