ח'ומיין

ח'ומיין היא עיר בצפון-מערב איראן, בדרום מחוז מרכזי. היא נמצאת כ-160 ק"מ מקום וכ-323 ק"מ מטהראן. בשנת 2006 נמנו בה 83,470 תושבים, לעומת כ-25,000 ב-1978.

המקור לשם לא ברור. בצורות עתיקות מופיעות הצורות "ח'מי-הן" ו"ח'ומיהן". אפשרות אחת היא שחלקי השם מקורם ב"ח'ו" (צורה מקוצרת של המילה הערבית خوب, שפירושה 'טוב') וב"מיהן" (מולדת). הצעה אחרת קושרת את השם ל"הומאיון". לפי הסבר אחר, השם נגזר מהמילה הפרסית ח'ום, שמשמעותה "כד"; עם הוספת צורת זוגיות בערבית המשמעות היא "שני כדים". לפי מסורת מקומית חנו כאן צבא ערב וראשו הציב שני כדים ענקיים: אחד עם ערק (משקה חריף) והשני עם מיץ רימונים.

המזג אינו חם במיוחד לאזור מדברי: החורפים קרים והקיץ נוח. האדמה סביב העיר פורייה ויש אזורי ציד. העיר מוקפת הרים מדרום, צפונה וממערב, מאחר שהיא נמצאת באזור המפגש של הרי זגרוס והרי אלבורז. מדרום לה נמצא ההר בוג'ה.

יש שרידים טרום-אסלאמיים, כולל תעלות תת-קרקעיות ומקדש זורואסטרי (דת עתיקה של איראן). בבזאר העתיק ניכרת ארכיטקטורה איראנית מסורתית, עם תקרה כיפתית בעלת שמונה פינות. בעיר גם מסגד בן למעלה ממאה שנים עם ארבעה עמודים וקשתות. האטרקציה המרכזית היא ביתו של סייד אחמד: שם נולדו בנו מוסטפא ונכדו, מנהיג המהפכה רוחאללה ח'ומייני. כ-400,000 תיירים מבקרים בבית ובאתרים בעיר מדי שנה.

ח'ומיין היא עיר באיראן. היא נמצאת כ-160 ק"מ מקום וכ-323 ק"מ מטהראן. ב-2006 גרו בה כ-83,470 אנשים.

אין הסכמה על מקור השם. אולי הוא מורכב ממילים שמשמעותן "טוב" ו"מולדת". עוד רעיון אומר שהשם קשור למילה שפרושה "כד". לפי סיפור ישן הציב שם מפקד שני כדים גדולים, ומכאן השם.

בח'ומיין הקיץ נעים והחורף קר. האדמה פוריה. סביב העיר יש הרים, כי היא יושבת בין רכסי זגרוס ואלבורז. מדרום לעיר יש הר שנקרא בוג'ה.

יש במקום שרידים עתיקים, כמו תעלות תת-קרקעיות ומקדש זורואסטרי (דת עתיקה). בבזאר הישן יש מבנים מסורתיים ותקרה עם שמונה פינות. יש גם מסגד ישן. המקום המפורסם ביותר הוא ביתו של סייד אחמד. שם נולד נכדו, רוחאללה ח'ומייני. כל שנה מגיעים לכאן הרבה מבקרים.