חביבה מסיכה

חְבִּיבָּה מְסיכָּה (בערבית: حبيبة مسيكة; 1903, 21.2.1930), כונתה "ציפור האש", הייתה זמרת ושחקנית יהודייה שניצבה במרכז התרבותי של תוניסיה בשנות ה־20.

מסיכה נולדה בשנת 1903 בעיר תסתור. לאחר שהתייתמה עברה להתגורר עם דודתה, הזמרת לילה ספאז, ברובע היהודי בתוניס. היא למדה קרוא וכתוב בצרפתית בבית ספר של הארגון כל ישראל חברים. אחר כך לימדה שירה, סולפג' (תרגול התווים ושיטות קריאת מוסיקה) וערבית קלאסית אצל ח'מיש תרבאן והטנור חסן בנאן. החינוך הזה עיצב את כישוריה ואישיותה.

התחילה לשיר בחתונות ברובע היהודי, ובמהרה זכתה לפופולריות. הקהל כינה אותה "חביבת הכול" ובעקבות זאת נודעה בשם חביבָה. אשר מזרחי כתב עבורה שירים ועזר לה ללמוד מחול ונגינה.

בגיל עשרים הצטרפה לתיאטרון הערבי החדש בתוניס והפכה לכוכבת. היא דרשה שקלים גבוהים מהשחקנים האחרים ושיחקה גם דמויות גבריות, מה שעורר מחלוקת אצל גורמים דתיים. הרקע התרבותי הצרפתי בתוניס חילחל לחברה ויצר קהל פתוח לשינויים אלו.

את הרסיטל הראשון שלה נתנה בארמון אסוס, שם פגשה תומך שהיה גם מאהב שלה. בשנות ה־20 הקריירה שלה נסקה והיא הופיעה בכל תוניסיה. חביבה הקימה לה להקה (קבוצת מוזיקאים) וביצעה גם מסעות הופעות באירופה עם מאהבה. בפריז פגשה את פבלו פיקאסו וקוקו שאנל, שהחמיאו לה וניבאו לה הצלחה בינלאומית. עם שובתה שיחקה תפקידים ראשיים אף במחזות שייקספיר.

חביבה הייתה דמות נועזת ועצמאית. חייה האישיים היו חופשיים ונחשבו שנויים במחלוקת בחברה המסורתית. היא הייתה בעלת מחזרים רבים, יהודים ומוסלמים כאחד.

בשנות ה־20 הדגישה גם את זהותה התוניסאית. ב־1928 הופיעה עטופה בדגל תוניסיה ושרה למען שחרור מהשלטון הצרפתי. הקלטתה של "אנט סוריה..." (השיר "סוריה, את ארצי") בחברת Baidaphon הפכה לפופולרית והושמעה ברחבי המזרח התיכון.

ב־23 בפברואר 1930 נערכה לוויה המונית בתוניס, אלפי אנשים מכל הקהילות השתתפו. ראש התיאטרון תיאר את מותה כמעשה אכזרי. השלטונות הקולוניאליים חששו מהשפעתה על התנועות הלאומיות, ואף הוטל איסור על מכירת תקליטיה באזור המגרב.

על חייה נכתבו ספרים וסרט (1994, "מחול האש" של סלמה באכר) וכן נגנו לה קינות. המוזיקאי אשר מזרחי חיבר יצירה לזכרה.

חביבה נישאה לזמן קצר לויקטור סטבון. הייתה מאהבת של המלך המצרי פואד הראשון, והכירוּת עם האמיד אליהו מימוני הביאה למתחים אישיים. כשהתברר שהיא בהריון נישאה לחבר נעוריה מונדהר מהארזי. ב־20 בפברואר 1930 נכנס אליהו מימוני לדירתה, שפך עליה חומר דליק והצית אותה. היא נפטרה מפצעיה יומיים לאחר מכן. ביתו של מימוני בעיר תסתור הוסב למרכז תרבות לזכרה בשם "בית חביבה מסיכה".

חְבִּיבָּה מְסיכָּה (1903, 1930) הייתה זמרת ושחקנית מפורסמת מתוניסיה. כינויה היה "ציפור האש".

נולדה בתסתור ב־1903. לאחר שאיבדה את הוריה גרה אצל דודתה הזמרת לילה ספאז. היא למדה בבית ספר ובסוף למדה שירה ומוסיקה.

חביבה התחילה לשיר בחתונות. הקהל אהב אותה וקרא לה חביבָה. היא הקימה לה להקה, קבוצה של נגנים. היא הופיעה בתיאטרון, גם בתפקידים גדולים.

היא נסעה לפריז. שם פגשה אמנים מפורסמים כמו פיקאסו וקוקו שאנל. כשחזרה שיחקה בתפקידים בשפות שונות.

חביבה הייתה אמיצה ועצמאית. היא אהבה לבטא עמדותיה. ב־1928 היא הופיעה עם דגל תוניסיה ושרה שיר שתמכו בו אנשים רבים.

חביבה הייתה נשואה לזמן קצר והיו לה מערכות יחסים נוספות. יום אחד מישהו הצית אותה בבית. היא נפטרה יומיים אחר כך. היום יש מרכז תרבות שנקרא "בית חביבה מסיכה" כדי לזכור אותה.