חבל הבלקן

חבל הבלקן הוא חבל-ארץ בדרום־מזרח אירופה. שטחו מוערך בכ־667 אלף קמ"ר וכ־59 מיליון תושבים. שמו מגיע מהרי הבלקן, המשתרעים מבולגריה וסרביה ועד לחופי הים השחור.

הבלקן מוגדר בדרך כלל כשטח הדרומי לנהר הדנובה, לנהר הקופה ולנהר הסאווה. לעתים קוראים לו גם "חצי־האי הבלקני"; חצי־אי הוא אזור מוקף מים מצד אחד או יותר, והבלקן מוקף בים האדריאטי, הים היוני, ים מרמרה והים השחור ממזרח.

המאפיין הבולט של האזור הוא הטופוגרפיה ההררית שלו, יחד עם היסטוריה ארוכה של סכסוכים ושינויים פוליטיים. המונח "בלקניזציה" מתאר את הפילוגים הלאומיים והאתניים שחלו באזור; לכן חלק מהכותבים מעדיפים "דרום־מזרח אירופה".

האזורים בבלקן היו תחת שלטונות אימפריות שונות לאורך הדורות. במאה ה־19 ובעקבות מלחמות הבלקן הפכו מדינות רבות לעצמאיות. הרצח בסרייבו היה בין האירועים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

לאחר מלחמת העולם השנייה רוב מדינות הבלקן עברו למשטרים קומוניסטיים, אך יוגוסלביה ונקודות אחרות פיתחו יחסים שונים מהגוש המזרחי. בסוף המאה ה־20 התמוטטה יוגוסלביה: לאחר מותו של טיטו גברה המתיחות, ועלו תנועות עצמאות בסלובניה, קרואטיה, מקדוניה (כיום מקדוניה הצפונית) ובוסניה.

ב־1991 הכריזו סלובניה וקרואטיה על עצמאותן, ומאוחר יותר פרשו מקדוניה ובוסניה. המיעוט הסרבי ברפובליקות הפרושות דרש שימור אזורים בשטח יוגוסלביה, והסכסוכים הללו התפתחו להיות מלחמות אזוריות קשות בשנות ה־90. המאבק בקוסובו הגיע לשיא ב־1999, כאשר נאט"ו פתח בהפצצות נגד כוחות יוגוסלביה; קוסובו הכריזה על עצמאות ב־2008. יוגוסלביה פורקה סופית ב־2006, עם עצמאות מונטנגרו וסרביה.

מרבית החבל הררי. רכס מרכזי הוא האלפים הדינריים, ויש גם את הרי הבלקן, הרי רילה והרודופים. הפסגה הגבוהה היא מוסלה ברילה בבולגריה, בגובה 2,925 מטר.

האקלים מגוון: חופי הים ים־תיכוני (אקלים ים תיכוני = חורפים רכים וקיצים חמים), והאזורים הפנימיים חווים אקלים ממוזג עם חורפים קרים. יערות רבות נכרתו, והצומח כולל אלונים במישורים ואורנים והרריים בשכבות גבוהות. זיתים וענבים נפוצים בחבל.

מקורות אנרגיה מקומיים מוגבלים. יש מאגרים קטנים של פחם וליגניט (ליגניט = פחם באיכות נמוכה). כמויות קטנות של נפט וגז נמצאות בחלק ממדינות האזור. תחנות כוח הידרואלקטריות (הן מפיקות חשמל ממים) מהוות מקור חשוב. קיימות גם עפרות מתכת כמו נחושת, בדיל, כרום, אבץ ובוקסיט.

הבלקן שימש מוקד תנועת אימפריות ושינויי גבולות במשך מאות שנים. האימפריה העות'מאנית שלטה באזור במשך תקופה ארוכה והשפיעה על מעמדו הכלכלי והחברתי. במאה ה־20 היו בבלקן קרבות במהלך שתי מלחמות עולם, ובשנות ה־90 אירעו עימותים רבים בעקבות פירוק יוגוסלביה.

כמה מדינות בבלקן הצטרפו לאיחוד האירופי ולנאט"ו: יוון הצטרפה לאיחוד ב־1981; סלובניה וקפריסין ב־2004; בולגריה ורומניה ב־2007; קרואטיה ב־2013. בביחס לנאט"ו, בולגריה, רומניה וסלובניה הצטרפו ב־2004; אלבניה וקרואטיה ב־2009; מונטנגרו ב־2017; ומקדוניה הצפונית ב־2019.

בבלקן חיים לאומים רבים. מספרים עיקריים: יוונים כ־10.8 מיליון, טורקים (בחלק האירופי של טורקיה) כ־9.2 מיליון, סרבים כ־8.5 מיליון, בולגרים כ־7 מיליון, אלבנים כ־6 מיליון (כ־3.3 מיליון מהם באלבניה), קרואטים כ־4.5 מיליון ובוסנים כ־2.4 מיליון. בחלק מהמדינות קיימים מיעוטים משמעותיים, ולעתים כמה קבוצות אתניות חיות באותה מדינה.

הדתות המרכזיות בבלקן הן הנצרות (בפרט נצרות־אורתודוקסית ונצרות־קתולית) והאסלאם. באזורים ומדינות שונות דתות אלו משולבות באופן היסטורי באוכלוסייה המקומית.

חבל הבלקן נמצא בדרום־מזרח אירופה. יש בו כ־667 אלף קמ"ר וכ־59 מיליון אנשים. השם בא מהרי הבלקן.

הבלקן נמצא מדרום לנהרות הדנובה, הקופה והסאווה. קוראים לו גם "חצי־אי". חצי־אי זה מוקף בים האדריאטי, הים היוני, ים מרמרה והים השחור.

במשך שנים שלטו בבלקן אימפריות גדולות. אז התקיימו מלחמות ושינויים רבים. במאה ה־20 נולדה שם מדינה שנקראה יוגוסלביה. אחרי מותו של מנהיג גדול בשם טיטו, התפרקה יוגוסלביה. כמה מדינות נולדו ועברו קרבות קשים.

ב־1991 הכריזו סלובניה וקרואטיה על עצמאות. גם מקדוניה ובוסניה פרשו. אז פרצו עימותים בין קבוצות אתניות. בסוף שנות ה־90 הייתה מלחמה בקוסובו. ב־1999 נכנסה נאט"ו (ברית של מדינות) לפעולה. קוסובו הכריזה על עצמאות ב־2008.

הבלקן הוא בעיקר הררי. יש בו רכסי הרים כמו האלפים הדינריים והרי הבלקן. הפסגה הגבוהה היא מוסלה, בגובה 2,925 מטר.
בחופים יש אקלים ים־תיכוני. בפנים הארץ החורפים קרים.
יערות נכרתו בעבר. בעמקים גדלים זיתים וענבים. יש פחם קטן, מעט נפט וגז, ותחנות כוח המייצרות חשמל ממים. גם יש מתכות כמו נחושת וכרום.

בבלקן חיים עמים שונים. חלק מהם: יוונים, טורקים, סרבים, בולגרים, אלבנים, קרואטים ובוסנים. במדינות מסוימות יש מיעוטים מכל מין.

הדתות העיקריות הן נצרות־אורתודוקסית, נצרות־קתולית ואסלאם. קבוצות שונות שומרות על מסורות דתיות לאורך שנים.