חבצלת (כתב עת)

1863, י"ד באב תרכ"ג

מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוור

"חבצלת": מכתב עתי לבית ישראל היה כתב עת עברי שיצא בירושלים ב־1863. ייסודו מיוחס לישראל ב"ק. בשנים 1870, 1911 ערך אותו ישראל דב פרומקין, חתנו של ב"ק. בתחילתו יצא בערך פעמיים בחודש.


המטרה המרכזית של העיתון הייתה ירושלים וענייניה. הוא הוקם כמתחרה ל"הלבנון", שהיה העיתון של היישוב הישן (הקהילה היהודית הוותיקה בירושלים). חבצלת ייצג בעיקר את החסידים (קבוצה דתית יהודית) ובמידה מסוימת גם את הספרדים.

בעיתון הוקדש מדור קבוע ליישוב הארץ, עם ידיעות על התפתחות היישוב. העיתון קידם תחושת ביטחון ושגשוג, וניסה למשוך מתיישבים לארץ ישראל. התפרסמו בו סיפורי מסע של יהושע ילין ומאמרים של הרב יהודה אלקלעי על מצוות יישוב ארץ ישראל (הרעיון שצריך להגר ולשבת בארץ). הופיע בו גם פולמוס נגד אהרן יהודה לייב הורוביץ, שהתנגד להגירה לארצות הברית.

הדפסת החבצלת נפסקה לאחר הגיליון החמישי, במקביל לסגירת "הלבנון". החידוש הגיע רק ב־1870. אחרי החידוש נוספה הכותרת "מבשרת ציון". באוקטובר 1871 הפך העיתון לשבועון.

בין הכותבים הקבועים היו כמה דמויות בולטות, כמו אברהם לונץ, שלמה בובר ואברהם בר גוטלובר. חלקם לא גרו בארץ ושלחו ידיעות מחו"ל.


ב־1882 הפך אליעזר בן־יהודה לעורך בפועל. בתקופה זו העיתון נאבק נגד חברת כי"ח ופקידי הברון רוטשילד, שלדעתו עצרו את פיתוח הארץ על ידי עבודה עצמאית של יהודים. העיתון התנגד גם לפעילות מיסיון בקרב העולים הראשונים, וקידם את החייאת השפה העברית.

ב־1883 מינה פרומקין את יעקב גולדמן לעורך, ובן־יהודה פרש לערוך עיתון אחר. הקו הלוחמני התמתן. לצוות הכותבים הצטרפו, בין היתר, נפתלי הרץ אימבר (מחבר "התקווה") ודוד ילין.

חבצלת הפכה למקורב לחרדים בירושלים ולביטאונם. העיתון יצא נגד האבל הציבורי על מותו של בנימין זאב הרצל. בשנת השמיטה תר"ע פעל למען שמירה על השמיטה (שנה שבה לא מעבדים את האדמה) ללא שימוש בהיתר המכירה. העיתון אסף גם רשימות של שומרי שמיטה עבור קרן השמיטה של הרב חיים ברלין.

לאחר דעיכת חבצלת נוסדו בירושלים עיתונים אחרים, כמו "מוריה" ו"דואר היום".


חבצלת הוא גם שם בית דפוס שבו נדפס העיתון. בית הדפוס הוקם בכספי משה מונטיפיורי במסגרת תוכנית לפרודוקטיביזציה (קידום תעסוקה ותעשייה). העיתון שימש גם כפרסומת לבית הדפוס. בית ההדפסה היה ברחוב הדגל ברובע המוסלמי, באזור שנודע כ"חצר החבצלת". אליעזר בן־יהודה התגורר שם תקופה.

העיתון היה העיתון העברי הראשון בארץ שיצא לאור למשך תקופה ארוכה, יותר מארבעים שנה. על שמו נקרא רחוב במרכז ירושלים, ליד כיכר ציון.

1863

"חבצלת" היה עיתון עברי שיצא בירושלים ב־1863. ייסד אותו ישראל ב"ק. אחר כך ערך אותו ישראל דב פרומקין.


העיתון דיבר על ירושלים וענייניה. הוא ייצג בעיקר את החסידים (קבוצה דתית). הוא התחרה בעיתון אחר שנקרא "הלבנון".

בחבצלת היו ידיעות על יישוב הארץ. זה ניסו לשכנע יהודים לעלות לארץ. פורסמו סיפורי מסע ומאמרים על חשיבות היישוב בארץ.

העיתון הפסיק להידפס אחרי חמשה גיליונות. חזר להדפסה ב־1870. אחרי החזרה קיבל גם את הסיסמה "מבשרת ציון". ב־1871 הפך לשבועון.


בשנים האלה היה אליעזר בן־יהודה עורך. הוא נאבק נגד אלה שעיכבו את פיתוח הארץ. העיתון גם רצה להחיות את השפה העברית.

בהמשך הצטרפו כותבים חשובים, למשל נפתלי הרץ אימבר, שכתב שיר שהפך לשיר תקווה.

העיתון תמך בשמירה על השמיטה (שנה שאנשים לא מעבדים בה את האדמה) בלי להשתמש בפתרונות מיוחדים.


חבצלת היה גם שם בית דפוס. בית הדפוס הוקם בכסף של משה מונטיפיורי. המקום היה ברחוב הדגל, ונקרא "חצר החבצלת". בן־יהודה גר שם זמן מה.

חבצלת היה העיתון העברי הראשון בארץ שיצא זמן רב, יותר מארבעים שנה. כיום יש רחוב קטן בירושלים שנקרא על שמו.