חברה היא ארגון ותאגיד בעל אישיות משפטית. אישיות משפטית פירושה שהחברה נחשבת לישות נפרדת בחוק. אנשים מצטרפים אליה כדי לפעול יחד, בדרך כלל לשם הפקת רווח.
בשמה של חברה מופיעה לעתים הסיומת "בע"מ". זה קיצור של "בערבון מוגבל". משמעותה היא שכדאי לדעת: בעלי המניות אינם בדרך כלל אחראים אישית לחובות החברה.
הרעיון של חברה התפתח בעיקר במאה ה־17. המטרה הייתה להפחית את הסיכון העסקי. במקום שכל בעל עסק יהיה חשוף לכל החובות, הרעיון היה ליצור ישות נפרדת שמרכזת פעילות עסקית.
בעלי החברה הם בדרך כלל בעלי מניות. מניה היא חלק בעלות שמעניקה זכויות, למשל לקבל חלק מהרווחים. בדרך זו נוצרה הפרדה בין החברה לבין בעליה. מי שרוצה לתבוע בגלל עוולה פונה לרוב לחברה עצמה, ולא לבעלי המניות.
במקרים חריגים, כאשר יש הונאה או חוסר הגינות בולט, בית המשפט יכול להורות "הרמת מסך". זה מאפשר לתבוע גם את בעלי המניות.
יש כמה גישות לתכלית החברה. הגישה השלטת (קפיטליסטית) רואה במטרה העיקרית השאת רווחי בעלי המניות. פסק הדין המפורסם דודג' נ' פורד (1916) חיזק גישה זו.
גישה אחרת רואה את החברה כתורמת לציבור ולחברה בכללותה. עוד יש גישות ביניים, שמנסות לאזן בין רווחים לתרומה חברתית.
חוק החברות מגדיר את תכליתה של החברה כניסיון להשאת רווחיה תוך שימוש בשיקולים עסקיים. החוק מוסיף שניתן להביא בחשבון גם את ענייניהם של נושיה, עובדיה והציבור, כל עוד הדבר תורם לטובת החברה.
בפרקטיקה הבעיה של "בעיית הנציג" (agency problem) נותרת: בעלי המניות מחזיקים בכוח רב, ויכולים להחליף מנהלים שלא פועלים לפי רצונם.
חברה פרטית מוחזקת על ידי בעלים מצומצם. חברה ציבורית היא ששוויה מסחרי, ומניותיה רשומות למסחר בבורסה. חברות עוברות לעתים מהיותן פרטיות לציבוריות באמצעות הנפקה ראשונית.
הקמת וחיי החברה בישראל מוסדרים בחוק החברות (1999) ובחוק ניירות ערך. הזכות להתאגד בחברה היא זכות חוקתית, כל עוד מטרת החברה חוקית ומוסרית. הקמה דורשת רישום ברשם החברות.
בעלי מניות מחזיקים בבעלות באמצעות מניות. בדרך כלל אחריותם מוגבלת לחובות החברה. חלוקת הרווחים לבעלי המניות נעשית באמצעות דיבידנד. דיבידנד הוא תשלום לבעלי מניות מתוך רווחי החברה.
החוק מפרט גם את הארגונים הפועלים בחברה: האספה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי. לכל אחד תפקיד וסמכויות בהפעלת החברה.
חברה לתועלת הציבור (חל"צ) נועדה לפעול לטובת הציבור. חברה שהיא עסק חברתי (עס"ח) היא חברה שמטרתה העיקרית היא מטרה חברתית ולא רק רווח. הוצעה הצעה בישראל להגביל חלוקת דיבידנדים בחברות כאלה.
גם בפוסקי ההלכה שנוי במחלוקת האם החברה נחשבת לישות נפרדת מבחינה הלכתית. לשאלה זו יש השלכות על דיני ממונות ועל שאלות של איסור והיתר ביחס לפעולות החברה.
חברה היא קבוצה של אנשים שעובדים יחד. חברה נחשבת לישות בפני עצמה בחוק.
כשהחברה כותבת בעודה "בע"מ" זה אומר "בערבון מוגבל". זה אומר שבעלי החברה בדרך כלל לא אחראים אישית לחובות שלה.
הרעיון של חברות התחיל בעיקר במאה ה־17. המטרה הייתה לחלק סיכונים בין אנשים.
מניה היא חלק קטן בבעלות על החברה. היא נותנת זכויות כמו לקבל חלק מהרווחים.
דיבידנד הוא תשלום שבעלי מניות מקבלים מתוך רווחי החברה.
חלק מהחברות נוצרו כדי להרוויח כסף לבעלי המניות. חברות אחרות מנסות גם לעזור לחברה ולציבור.
כדי להקים חברה בישראל חייבים לרשום אותה אצל רשויות המדינה. הזכות להקים חברה מותרת לכל אחד, כל עוד המטרה חוקית ומוסרית.
חל"צ זו חברה שעובדת לטובת הציבור. עסק חברתי (עס"ח) הוא חברה שמטרתה עזרה חברתית, ולא רק רווח.
רבנים שואלים האם החברה נחשבת ביהדות כאדם בפני עצמו. זה משנה איך מתייחסים לפעולות החברה בהתאם להלכה.
תגובות גולשים