חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות מצוין בחסידות חב"ד ב־י"ט בכסלו ובכ"ק ביום שלמחרת. החג מציין את שחרורו של מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, ממאסר ברוסיה ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798). באותו תאריך מציינים גם את הילולת המגיד ממזריטש.

המאסר נבע מהלשנות של מתנגדים בליטא. הם טענו בפני השלטון הצארי שרבי שניאור זלמן הוא מורד ותומך באויבי רוסיה. הועלו טענות שהוא שולח כספים לארץ ישראל ולעולים לשם, ושיש לו קשרים למהפכות באירופה. הוא הובל למבצר פטרופבלובסקיה בפטרבורג. לאחר 53 ימי מעצר שוחרר בי"ט בכסלו, והאירוע נתפס בנכונות חסידי חב"ד כניצחון על המתנגדים.

שנים לאחר מכן נעצר שוב בעקבות תלונות נוספות, ופונה לחקירה גם אז. את שחרורו בחג החנוכה מציינים אף הוא בסמוך לחג הגאולה.

לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי נמצא בארכיון של ממשלת הצאר תיק החקירה המלא. בתיק שמורים מכתבי הלשנה, חוות דעת של פקידים, הוראות הצאר ודוחות חקירה. בין המסמכים נמצאו מכתבי הלשנה חתומים בידי הירש בן דוד, שבהם הוא מאשים את האדמו"ר בגיבוש חבורות מסוימות ובהשתתפות במהפכה הצרפתית. בתיק גם שכבות חקירה נוספות על המאסר השני, ובין המאשימים היה הרב אביגדור בן-חיים מפינסק.

רבי שניאור זלמן השיב לחוקרים בכתב־ידו ב־23 סעיפים בעברית. בתשובותיהם הסביר מהי החסידות (תנועה רוחנית יהודית), מה תפקידו כמנהיג, ולמה שולחים כספים לארץ ישראל. הוא ציין שגם עליו פעלו קנאה ושנאת חינם מצד מתנגדים.

לאחר השחרור נהגו החסידים לחגוג ולברך "חג שמח". האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון כינה את היום כ"ראש השנה" לחסידות. בהמשך הופיעה הברכה המסורתית "לשנה טובה בלימוד החסידות..." בדפוס בספרי חב"ד.

בי"ט בכסלו מתחיל גם מחזור הלימוד השנתי של פרקי התניא (ספר יסודי בתורת חב"ד). לוח 'היום יום' של חב"ד מתחיל בתאריך זה.

היום חוגגים בהתוועדויות חגיגיות. מנגנים את הניגון "פדה בשלום" שכתב לכבוד החג. בישראל יש התוועדויות מרכזיות בבית מנחם בכפר חב"ד, ולעתים משתתפים בהן אישים ציבוריים.

מנהגים נפוצים: ללבוש בגדי שבת, שילוב ילדים בבתי ספר בבגדים חגיגיים, אכילת דייסת כוסמת (שווארצע קאשע) שלפי המסופר הייתה מזון האדמו"ר בזמן המאסר, ו"חלוקת הש"ס", התחייבות ללמוד מסכת אחת במשך השנה. בתפילות לא אומרים תחנון (תפילה של בקשה ביום עצוב), בגלל שמחת היום.

במקומות מודרניים מתקיימים גם ירידי ספרים ומופעים סביב החג, שבהם נמכרים ספרי חסידות ומושרים ניגונים בעיבודים עכשוויים.

גם כ"ב בכסלו נחגג בחב"ד. לפי המסופר, לאחר השחרור הובא רבי שניאור זלמן בטעות לביתו של מתנגד, שם נאלץ לשבת בשיחה קשה. החוויה הזו, לפי המסורת, הייתה קשה יותר מהסוהר, ולכן בליל כ"ב בכסלו התקיימה שמחה מיוחדת. ביום זה הודפס לראשונה ספר התניא, ובשל כך רואים בחג גם את תחילתה של מהפכה תורנית בהפצת תורת החסידות.

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות חוגגים ב־י"ט בכסלו וביום שאחריו. החג בקשר לשחרורו של רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא ברוסיה. (אדמו"ר = מנהיג רוחני).

רבי שניאור זלמן הושם בכלא כי אנשים שמתנגדים לו הלשינו לשלטון. הם אמרו שהוא עושה דברים מסוכנים. אחרי 53 ימים שוחרר בי"ט בכסלו. מאז החסידים שמחים וחוגגים את אותו יום.

מאוחר יותר, בארכיון (ארכיון = מקום ששומרים בו מסמכים), נמצאו מכתבים שמאשימים אותו. גם נמצאו תשובות שהוא כתב בעברית. הוא הסביר מהי החסידות (דרך לעבודת ה') ולמה שולחים כסף לארץ ישראל.

בי"ט בכסלו מתחילים חסידי חב"ד ללמוד שוב את הספר תניא (תניא = ספר חשוב). יש התוועדויות, שרים את הניגון "פדה בשלום" ואוכלים דייסת כוסמת (שווארצע קאשע) שאותה אכל רבי שניאור זלמן בכלא.

ילדים הולכים לבתי ספר בבגדים חגיגיים. בחלק מבתי הכנסת מחלקים "הש"ס", כל אחד מקבל ללמוד מסכת לשנה. ביום זה לא אומרים תחנון (תחנון = תפילה שלבקשת רחמים), כי זה יום שמח.

גם ביום שאחרי החג, כ"ב בכסלו, חוגגים. לפי סיפור, אחרי השחרור הביאו את הרב בטעות לביתו של מתנגד. זה היה קשה לו. לכן גם אותו הלילה חוגגים. ביום זה הודפס לראשונה ספר התניא, וזה חשוב לחסידות חב"ד.