חג' (עלייה לרגל למכה) הוא אירוע דתי שנערך בין ה-8 ל-12 בחודש ד'ו אל-חיג'ה. הוא נחשב לאחד מחמשת עמודי האסלאם בסונים, ולחובה על כל מוסלמי בריא ובעל אמצעים לפחות פעם אחת בחייו. עולי הרגל מבצעים סדרת פולחנים במכה ובסביבתה, כולל הקפת הכעבה (טוואף), ריצה בין א-סאפא לא-מארוואה (סעי), שתיית מים מבור זמזם, עמידה בהר ערפאת, וזריקת אבנים כסמל ל'סקילת השטן'. בסיום החג מתבצעת שחיטה וזכייה בתואר חאג' למי שהשלים את המנהגים.
המילה 'חג'' בערבית פירושה עלייה לרגל, וקשורה לשורש דומה למילה העברית "חג". במשמעויות שונות היא תוארה גם לצליינות נוצרית.
החג' שורשיו קדומים. לפי המסורת, חלק מהמנהגים מצביעים על סיפור אברהם וישמעאל. לפני הופעתו של מוחמד, הכעבה הייתה אתר עלייה לרגל שהכיל פסלים רבים. מוחמד טיהר את הכעבה והפך את החג' לחובה דתית במאות ה-7.
החג' נחשב להבעת מסירות לאללה. הכניסה למצב של איחראם (מצב טהרה ומגבלות התלבושת וההתנהגות) מדגישה צניעות ושוויון בין אנשים. עולי רגל רבים מתארים את החוויה כחוויה רוחנית שמעצבת את חייהם.
החובתוּת אינה חלה על מי שאינו מוסלמי, חולה מאוד, משוגע, עבד, מי שאין לו אמצעים לנסוע, מי שבדרכים לא בטוחות, או מי שאינו יכול לדאוג למשפחתו בהיעדרו. נשים כפופות לתנאים מסוימים, כגון ליווי ומגבלות רשות בעל בחלק מהדעות.
העומרה (החג' הקטן) היא עלייה לרגל שנעשית כל השנה וכוללת חלק מהמנהגים הקשורים לכעבה. החג' הגדול מתקיים דווקא בחודש ד'ו אל-חיג'ה. יש דעות שונות אם העומרה היא חובה או מעשה רשות וכיצד יש לשלב בין השתיים.
לפני הכניסה לאזור מכה נכנסים למצב של איחראם. איחראם כולל רחצה, תספורת/קיצור ציפורניים והלבשת בגד לבן פשוט לגברים. איסורים בזמן האיחראם: לא לגזור שיער, לא להתבשם, לא לקיים יחסי מין, לא להתחתן ועוד.
טוואף הוא שבע הקפות סביב הכעבה נגד כיוון השעון, כשמקסימום של עשרות אלפי אנשים עושים זאת בו־זמנית. בעבר נהגו לנשק את האבן השחורה; כיום בגלל ההמון מסמנים או מצביעים עליה.
סעי הוא הליכה/ריצה בין הגבעות ספא ומארווה שבע פעמים, סממן לזכר חיפושה של הגר אחרי מים לבנה ישמעאל.
העמידה בהר ערפאת (ווקוף) היא הליבה של החג'. היא מתבצעת ביום התשיעי בד'ו אל-חיג'ה, ומי שאינו עומד כראוי נחשב שלא קיים את החובה במלואה.
אחרי ערפאת עוצרים במוזדליפה לאסוף אבנים. ביום הקורבן (העשירי) זורקים אבנים על שלושה תלים לזכר סירוב לעוצות השטן. מאוחר יותר מבוצעת שחיטה לזכר הקרבן של אברהם.
אחרי השחיטה גוזרים או מגולחים את השיער (החלק), ואז מבצעים הקפת ביקור חובה סביב הכעבה, שהיא חלק מרכזי בסיום הטקסים.
בעידן המודרני מיליוני מוסלמים מגיעים למכה. בעזרת תעופה וחברות תיירות מקימים מסלולי עלייה לרגל מאורגנים. ערב הסעודית מנפיקה ויזות מיוחדות ורושמת עולים כדי לנהל את הזרם ולמנוע סכנות.
הצפיפות והקהל הרב ביצעו פעמיים ואירועים נוספים שהובילו לאסונות והיו הרוגים ופצועים. דוגמאות בולטות: אסון מנהרה ב-1990 שבו נהרגו מאות, ואסונות נוספים כולל 2015 שבו נספו אלפי עולים. המצב הוביל לשיפורים בניהול, אך עדיין יש חשש מתאונות.
חג' (עלייה לרגל למכה) הוא מסע דתי שמוסלמים עושים למכה. המסע נעשה בחודש ד'ו אל-חיג'ה.
מי שיכול, עושה את החג' פעם אחת בחיים.
העולים נפגשים במכה ועושים טקסים יחד.
טוואף (הקפה) הוא הקפה שבע פעמים סביב הכעבה. הכעבה היא מבנה קדוש במכה.
סעי (סעי) היא ריצה בין שתי גבעות בשם ספא ומארווה.
אנשים שותים מים מבור שנקרא זמזם.
ביום חשוב עוצרים על הר ערפאת (מקום בשם ערפה). שם מתפללים ועומדים ביחד.
זהו היום המרכזי של החג'.
בעת טקסים זורקים אבנים במקום מסוים. זה מסמל דחיית דברים רעים.
אחר כך מקריבים חיה (שחיטה) או תורמים כסף. בסוף גוזרים או מגלחים חלק מהשיער.
אחרי כל הטקסים חוזרים למכה ועושים עוד הקפה, ואז עולים הביתה.
היום מגיעים למכה מיליונים. לפעמים יש צפיפות רבה וזה מסוכן.
המדינה שמנהלת את המכה מנסה לארגן את העלייה לרגל בעזרת ויזות וכללים.
תגובות גולשים