חואן נגרין

חואן נגרין (Juan Negrín López; 3 בפברואר 1892 - 12 בנובמבר 1956) היה מדינאי ספרדי ופרופסור לפיזיולוגיה (חקר תפקוד הגוף) במדריד. הוא שימש מראשי ממשלות הרפובליקה בספרד בתקופת מלחמת האזרחים.


נגרין נולד באיי הקנריים למשפחה מהמעמד הבינוני. בגיל 16 נסע לגרמניה ללימודים גבוהים. הוא השלים דוקטורט בלייפציג ובשנת 1922 מונה לפרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת מדריד, שם ארגן מעבדה לפיזיולוגיה.

ב-1929 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית. ב-1931 נבחר לפרלמנט כנציג האיים הקנריים. בספטמבר 1936 מונה לשר האוצר בממשלת החזית העממית. בפתיחת מלחמת האזרחים הוא יצא לרחובות מדריד ופטרל עם חיילים ומיליציות, כדי למנוע מעשי אלימות ולשמור על הסדר.


במאי 1937, אחרי התפטרותו של לרגו קבלרו, נבחר נגרין לראש ממשלת הרפובליקה על ידי הנשיא מנואל אסאניה. אסאניה ציין שתי סיבות עיקריות: אופי רגוע של נגרין, ויכולת ארגון ועבודה עם הקומוניסטים, שהיו ספקית נשק חשובה.

נגרין דגל בריכוז סמכויות אצל הממשלה המרכזית. המטרה הייתה לחזק את שליטת המדינה כדי להמשיך להילחם בנאומנים. מדיניות זו התאימה לקומוניסטים, שהפכו לבעלי השפעה גדולה בממשלתו. אולם צעד זה עורר התנגדות בקרב גורמים שמאליים אחרים ובקרב נציגים מקומיים בקטלוניה ובבסקים.

ממשלתו כללה תשעה שרים בלבד, לעומת 18 לפניו. אנרכו-סינדיקלים ושמאל סוציאליסטי סירבו להצטרף וקראו לממשלה "אנטי-מהפכנית". לעומת זאת הקומוניסטים קיבלו עמדות מפתח: הם שיפרו את שליטתם במשטרה ובעמדות צבאיות חשובות. שינויים אלה אפשרו לקומוניסטים לפעול נגד יריבים פוליטיים, כמו אנשי ה-POUM; אלה הואשמו בטרוצקיזם (אידאולוגיה פוליטית הקשורה לטענות נגד סטלין) והופעל נגדם קושי פוליטי וחוקי.

נגרין תמך בעניין שלונה מוקדם, אך זעם על חלק מהאמצעים הבלתי-חוקיים של הקומוניסטים. למרות זאת, כדי לא ליצור קרע עם ברית המועצות הוא השתיק חלק מהפרשות.

באפריל 1938 פיטר נגרין את אינדאלסיו פרייטו מתפקיד שר הביטחון, אחרי שהשתנות עמדותיו לגבי מצב המלחמה. נגרין לקח אחר כך על עצמו את תפקיד שר הביטחון עד נפילת הרפובליקה במרץ 1939.

ב-1 במאי 1938 ניסה להרגיע מדינות מערביות, והודיע על תוכנית הפרטה והתחייבות לשמירה על חירויות פוליטיות ודתיות בספרד. אבל מדיניותו הריכוזית עוררה מתחים גדולים עם קטלוניה וארץ הבסקים. נציגים מקומיים פרשו מהממשלה באוגוסט 1938 אחרי צמצום סמכויותיהם.

לאחר שמדינות זרות, ובראשן בריטניה, הכירו בפרנקו בפברואר 1939, התפטר הנשיא אסאניה. נגרין המשיך לפעול ומינה קומוניסטים לתפקידים מרכזיים. במרץ 1939 מפקדי צבא יריבו ארגנו הפיכה במדריד. ב-12 במרץ 1939 נמלט נגרין לצרפת עם יועציו הסובייטיים. שם הקים ממשלה גולה שפעלה עד 1945.

נגרין ביקר במקסיקו, שהקלטה פליטים ספרדים, וברח לאנגליה לאחר נכיסת הנאצים לצרפת. אחרי המלחמה חזר לפריז, שם מת ב-1956.

מעשי שיתוף הפעולה של נגרין עם הקומוניסטים היו שנויים במחלוקת. הוא העביר חלק מהזהב של ספרד לברית המועצות בתמורה לנשק. גם המינויים של קומוניסטים לתפקידים צבאיים וממשלתיים עוררו ויכוחים על מידת עצמאותו והמניעים שלו. יש שטענו שהוא עשה זאת כדי לנצח במלחמה; אחרים אמרו שהוא הושפע מדי מהקומוניסטים.

חואן נגרין (1892, 1956) היה מנהיג ספרדי ומרצה למדע הגוף (פיזיולוגיה).


נגרין נולד באיי הקנריים. בגיל 16 למד בגרמניה. אחר כך הפך לפרופסור במדריד. ב-1929 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית. ב-1931 נבחר לפרלמנט. ב-1936 מונה לשר האוצר. בתחילת מלחמת האזרחים הוא טייל ברחובות כדי למנוע אלימות.


במאי 1937 מונה לראש ממשלה. הנשיא בחר בו כי היה רגוע והסתדר עם הקומוניסטים. הקומוניסטים הם קבוצה פוליטית שתמכה בו וסיפקה נשק.

נגרין ריכז הרבה סמכויות בשלטון המרכזי. זה גרם לו להתחבר עם הקומוניסטים. קבוצות שמאל אחרות ואזוריים כמו קטלוניה ובסקוס לא אהבו את זה והתרחקו מהממשלה.

הוא הקטין את מספר השרים ושינה את המשטרה, מה שסיפק לקומוניסטים כוח גדול. חלק מהאנשים הואשמו בעד רעיונות פוליטיים שונים והוגלו.

ב-1938 פיטר את שר הביטחון ולקח את התפקיד. ב-1939, אחרי שהבריטים הכירו בפרנקו, פרצו אירועים במדריד. ב-12 במרץ 1939 נגרין ברח לצרפת. שם הנהיג ממשלה גולה עד 1945. אחרי כן חי באנגליה ובפריז, ושם מת ב-1956.

נגרין העביר חלק מאוצרות הזהב של ספרד לברית המועצות כדי לקבל נשק. הצעדים האלה עוררו ויכוח גדול על רציונל והאם הוא פעל לבד או תחת השפעה.