חוות סג'רה הייתה חווה חקלאית ושימשה פרק חשוב בהתיישבות הציונית בגליל התחתון. היא נמצאת כיום בתחום חוות השומר, סמוך למחלף גולני, ואדמותיה משמשות בין היתר את המושבה אילניה.
ב-1890 קבוצה מארץ-ישראל רכשה חלק מאדמות הכפר א-שג'רה, אך הניסיון נכשל. ב-1899 רכשה יק"א (החברה היהודית שעסקה ברכישת אדמות) 17,000 דונם באזור. המטרה הייתה להקים מרכז הכשרה חקלאית לעולי העלייה השנייה ומרכז שירותים למתיישבים. מנהל החווה הראשון, חיים מרגליות קלווריסקי, השתמש בח'אן קיים כבסיס.
העבודה החלה ב-1900. ב-1902 נוסדה על חלק מאדמות החווה המושבה אילניה. משנת 1905 הגיעו לפועל במקום פועלים מיהודה, בהם דוד בן-גוריון. בתחילת הדרך השמירה הייתה בידי הצ'רקסים, אך ב-1907 ארגון בר גיורא (ארגון שהוקם כדי להעביר את השמירה לידיים יהודיות) לקח על עצמו את השמירה. באותו זמן נוסדה בחווה הסתדרות החורש וצרכנייה קואופרטיבית בשם "אחיסמך".
ב-1908 נוסד בחווה הקולקטיב החקלאי. קולקטיב פירושו קבוצה שעובדת ומשתפת החלטות ומשאבים. היוזמת הייתה מניה וילבושביץ, שהושפעה מרעיונות קולקטיביים. גרעין המייסדים כלל כ-10 פועלים שעברו מיהודה לגליל. הקולקטיב קיבל כ-1,000 דונם לעבודתם בתנאי אריסות (שיתוף רווחים או תשלום לפי תנאי שכירות). החברים ניהלו את המשק בעצמם, בחרו מנהלים באופן שוויוני והמנהלים קיבלו שכר זהה לשאר העובדים. זה נחשב לגרעין הראשון של התיישבות שיתופית יהודית בארץ.
ב-1909 התארגנה קבוצת "לגיון העבודה" מאנשי בר גיורא, אך היא החזיקה מעמד כשנה והתפרקה לאחר חיכוכים עם הפועלים. באותה שנה חנה מייזל שוחט ארגנה קבוצת עבודה של בחורות שטיפחה חלקת ירקות ופרחים, ניסיון שהוביל לביסוס רעיון חוות העלמות.
החווה גרמה להפסדים ליק"א, ולכן ב-1913 נחתם הסכם ראשוני למכירת חלק מאדמותיה לאגודת נטעים. הושארו בה נטיעות של שקד, זיתים ואקליפטוסים, ומרכז הנטיעות של נטעים התחיל לפעול. בתחילת תקופת נטעים עבדו בחווה גם יהודים וגם ערבים; בסוף 1913 עלו מספר המועסקים. בראשית 1914 דרשו חלק מהפועלים שהחברה תעסיק יהודים בלבד בעקבות המצב הביטחוני. לאחר שביתה שלא הצליחה, חלק מהפועלים עזבו. החוזה הסופי נחתם באוקטובר 1914. במהלך מלחמת העולם הראשונה ננטשה החווה.
ב-1944 רכשה הקרן הקיימת לישראל את האדמות. ב-1956 הוקם במקום מוסד חינוכי בשם "חוות השומר", שהפך בשנות ה-80 לבסיס צבאי.
חוות סג'רה הייתה חווה חקלאית בגליל התחתון. היום האזור שייך לחוות השומר, ליד מחלף גולני. חלק מאדמותיה שייכות למושבה אילניה.
ב-1890 ניסו כמה יהודים להתיישב שם, אך לא הצליחו. ב-1899 קנתה חברה יהודית הרבה מאדמה בחווה. המטרה הייתה ללמד עולים חדשים חקלאות. העבודה התחילה ב-1900. ב-1902 הוקמה על חלק מהאדמה המושבה אילניה. ב-1905 הגיעו פועלים לעזור, ביניהם דוד בן-גוריון.
בהתחלה השומרים במקום היו צ'רקסים (קבוצה אתנית). ב-1907 ארגון בשם בר גיורא לקח על עצמו את השמירה. באותה שנה הוקמו גם קבוצות עובדים וצרכנייה משותפת בשם "אחיסמך".
ב-1908 הוקם הקולקטיב החקלאי. קולקטיב זה היה קבוצה שעבדה יחד והחליטה ביחד על הדברים. הגרעין היה 10 עובדים שקיבלו קרקע ועבדו יחד. הם בחרו מנהלים והיו שווים אחד לשני.
ב-1909 התארגנו קבוצות עבודה נוספות. חנה מייזל שוחט הקימה קבוצת בחורות שטיפחה חלקת ירק. הניסיון הצליח והוביל לרעיונות על חוות של בחורות.
ב-1913 נמכר חלק מהחווה לאגודת נטעים (אגודה שעשתה נטיעות). בתחילת מלחמת העולם הראשונה החווה ננטשה. ב-1944 קנתה הקרן הקיימת לישראל את המקום. ב-1956 נבנה שם מוסד בשם "חוות השומר", ובשנות ה-80 הוא הפך לבסיס צבאי.
תגובות גולשים