השטח הצהוב במפה עבר לרוסיה לפי הסכם אייגון (1858). השטח המסומן בוורוד היה בשליטה משותפת של סין ורוסיה מאז הסכם אייגון ועד הסכם פקינג (1860), אז עבר לשליטת רוסיה בהתאם להסכם בייג'ינג.
החוזה נחתם ב-28 במאי 1858 בעיר אייגון, בשלטון שושלת צ'ינג (המשפחה ששלטה בסין אז). החותמים העיקריים היו הרוזן הרוסי מורביוב-אמורסקי ונציג רשמי מהמאנצ'ו (הקבוצה ששלטה באזורים הצפוניים-מזרחיים של סין).
מטרת ההסכם היתה להחזיר את הגבול לנהר האמור. על פי החוזה קיבלה רוסיה חזרה את השטחים שמצפון לנהר, שאיבדה בהסכם נרצ'ינסק מ-1689. רוסיה גם קיבלה שטחים גדולים ממזרח לנהר אוסורי. ההסכם העניק לרוסיה כ-שני מיליון מיילים של שטח נוסף ולשליטה מוגדלת על הסחר באזור.
שנתיים מאוחר יותר תנאי החוזה אושרו בהסכם בייג'ינג (1860). יחד עם הסכם פקינג, הסכמים אלה קבעו את הגבולות המודרניים של מזרח רוסיה.
השטח הצהוב במפה עבר לרוסיה בהסכם אייגון מ-1858. האזור הוורוד היה בשליטה משותפת עד 1860, ואז עבר לרוסיה.
ההסכם נחתם בעיר אייגון ב-28 במאי 1858. זה קרה בזמן ששושלת צ'ינג שלטה בסין (המשפחה ששלטה שם). ההסכם נחתם בין רוסיה לסין.
לפי ההסכם רוסיה קיבלה את האדמות שמצפון לנהר האמור. היא קיבלה גם אדמות ממזרח לנהר אוסורי. אחרי זה רוסיה היתה עם שליטה רחבה יותר על הנהרות והסחר באזור.
בשנת 1860 אישרו את התוצאות בהסכם בייג'ינג. ביחד הם קבעו את הגבולות של מזרח רוסיה.
תגובות גולשים