החומות הארוכות (ביוונית: Μακρὰ Τείχη) חיברו את אתונה לנמלים שלה בפיראוס ובפאלרון. הן נבנו במאה ה-5 לפנה"ס כדי להבטיח שאספקה (מזון וציוד) תוכל להגיע לעיר מהים גם כשהיא נצורה. החומות נהרסו על ידי הספרטנים ב-404 לפנה"ס אחרי מפלת אתונה במלחמה הפלופונסית, ונבנו מאוחר יותר מחדש בסיוע פרסי במהלך המלחמה הקורינתית.
החומות המקוריות של אתונה הושמדו כשהפרסים כבשׂו את אטיקה ב-480, 479 לפנה"ס. אחרי ניצחון היוונים חזרו האתונאים לשקם את העיר והחלו לבנות חומות חדשות סביב העיר. הספרטנים ובעלי בריתם ניסו למנוע את הבנייה. הם טענו שחומות חזקות יעשׂו את אתונה לבסיס קל לכיבוש על ידי צבא זר. האתונאים סרבו לטיעונים האלה. תוקידידס מתאר כיצד תמיסטוקלס השתמש בתחבולות כדי לעכב את הספרטנים עד שהחומות הושלמו.
במהלך שנות ה-450 נבנו שתי חומות נוספות שקישרו את העיר אל שני נמלים: פאלרון (הנמל הישן) ופיראוס (הנמל החדש). אף שניצחו הספרטנים בקרב טאנגרה ב-457 לפנה"ס, הבנייה נמשכה. החומות הארוכות הבטיחו שאתונה לא תנותק ממקורותיה הימיים כל עוד היא שולטת בים.
חומות אלה היו חלק מאסטרטגיה גדולה יותר. רוב הערים היווניות היו תלותיות בחיילי רגל כבדים שנקראו הופליטים (חיילים כבדי-חימוש). אתונה בנתה את עוצמתה בעיקר על צי מלחמתי, קבוצת ספינות מלחמה, שפיתחה במאות הקודמות. לאחר ייסוד הליגה הדלית (ברית ימית בראשות אתונה) ב-477 לפנה"ס, אתונה ניהלה את המלחמה הימית נגד הפרסים ונהייתה מעצמה ימיה.
הצי האתונאי הבטיח זרימת דגן מההלספונטוס והים השחור. החומות הארוכות הקנו לעיר ביטחון ולאפשרו לצי לשמור על האספקה. כמה הוגים ואחרים ראו קשר חזק בין הצי לבין הדמוקרטיה באתונה. בלי החומות, הצי לא היה יכול לתפקד כאמצעי ההגנה העיקרי של העיר.
במהלך המלחמה הפלופונסית (432, 404 לפנה"ס) החומות היו מרכזיות בתוכנית ההגנה של אתונה. פרקלס, מנהיג אתונה בתחילת המלחמה, ציווה שהתושבים יישארו מאחורי החומות. הרעיון היה להשתמש בכוח הימי כדי לפגוע באויב ולשמור על העיר. הספרטנים פשטו על השדות והרסו יבולים כדי לפתות את האתונאים לקרב יבשה.
הריכוז הגדול בתוך החומות גרם למגפת הדבר ב-430, 429 לפנה"ס, שגבתה קורבנות רבים. לאחר קרב פילוס ב-425 לפנה"ס תפסו האתונאים בני ערובה וסיימו בכך את הפשיטות השנתיות של הספרטנים. אך בהמשך, עם כיבוש מבצר דקלייה ב-413 לפנה"ס, הפך הלחץ ליתר קבוע. הספרטנים שבנו צי כדי להתחרות בים. הניצחון הספרטני בקרב הימי באייגוספוטמוי ניתק את אתונה מנתיבי האספקה, והאחרון של תנאי הכניעה ב-404 היה חורבן החומות הארוכות.
האתיונאים התאוששו במהרה. כבר ב-403 לפנה"ס הם הסירו את שלטון הספרטנים. ב-395 לפנה"ס הם הצטרפו למלחמה הקורינתית. ב-394 לפנה"ס ניצח קונון, מפקד בצי שתמך בו הצי הפרסי, בקרב קנידוס. קונון הביא את אוניותיו לאתונה וסייע בהגנה ובבניית החומות מחדש. כך קיבלה אתונה שוב חסינות מפני התקפות יבשתיות.
לאחר המלחמה הקורינתית החומות המשיכו לשמור על מעמדה הימאי של אתונה. באמצע המאה ה-4 לפנה"ס אתונה חידשה את השייט והאספקה הימית. החומות נשארו מרכיב מרכזי באסטרטגיה האתונאית עד עלייתו של פיליפוס מלך מוקדון ושינויי הכוח במאות שלאחר מכן.
החומות הארוכות קישרו את אתונה לנמלים בפיראוס ובפאלרון. הן נבנו במאה ה-5 לפני הספירה. המטרה הייתה שאוכל וסחורות יגיעו לעיר מהים גם כשמצור סגור מעליה.
החומות הראשונות הושמדו כשפרס כבש את האזור. אתונאים בנו חומות חדשות. ספרטנים ניסו לעצור אותם. למרות זאת בנו גם דרכים לנמלים, כדי שהספינות יוכלו להביא מזון.
אתונה הייתה חזקה בזכות הצי שלה. צי (קבוצה של ספינות מלחמה) הבטיח שאוכל יבוא מהים. החומות אפשרו לצי להגן על העיר.
במלחמה בין אתונה לספרטה החומות שמרו על התושבים בתוך העיר. אנשים נשארו בפנים כדי שלא יילחמו בחוץ. בגלל ההצטופפות פרצה שם מחלה קשה ועשו נפגעים רבים. בסוף המלחמה הספרטנים ניצחו בים, ואתונה הוכנעה. בין התנאים היתה הריסת החומות ב-404 לפני הספירה.
כמה שנים אחר כך אתונה התחזקה. ב-394 לפני הספירה ניצחו האתונאים בקרב ימי גדול. אז סייעו להם גם ספינות פרסיות ובנו שוב את החומות. החומות עזרו לאתונה להישאר מוגנת עוד שנים רבות.
תגובות גולשים