חומת סוגרים

חומת סוגרים היא מערכת הגנה שמורכבת משתי חומות, חיצונית ופנימית. בין שתי החומות היה רווח. בקיר הרווח בנו קירות חוצצים, שיצרו חדרים שאליהם ניגשו דרך דלתות פנימיות מהעיר.

החדרים שימשו לאחסון או למגורי חיילים בזמן שלום. בעת מלחמה מלאו אותם בעפר. כך החומה סיפקה הגנה טובה יותר מהחומות המוצקות, והמבנה הפשוט הפחית עלויות בנייה.

בחומה שילבו גם מגדלים. מגדלים אלה היו לעתים רחבים יותר מהחומה עצמה. בנוסף נכללו בחומה שערי תאים, שערים שבנו כקבוצה של חדרים בתוך קירות החומה.

המופעים המוקדמים של חומת סוגרים נחשפו בתל אל פול, כנראה באתר גבעת שאול, לקראת סוף תקופת הברזל I. דוגמאות נוספות מהמאה העשירית לפנה"ס נמצאו בנחל ארנון, העי, המצפה, גבעון ומכמש. בתקופת הברזל II נהיו חומות הסוגרים אופייניות בערי המלוכה החשובות, כמו מגידו, גזר וחצור, והן בולטות במאות ה-8 וה-7 לפני הספירה.

יגאל ידין שיער שחומות אלה קשורות לפרויקט הבנייה של המלך שלמה, כפי שמוזכר במקרא. ארכאולוגים אחרים, בראשם ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין, סמכו תארוך של שכבות עם שער תאי במגידו למאה התשיעית לפנה"ס. מכיוון שמגידו מרכזית בחקר התקופה, המחלוקת הזו משפיעה על תאריכי הבנייה. עמיחי מזר טען שהראיות אינן חד־משמעיות, ולכן אפשר עדיין להתייחס להשערת ידין.

חומת סוגרים היא שתי חומות קרובות זו לזו. בין החומות יש מקום ריק. קירות קטנים חילקו את המקום ליישנים. ככה נוצרו חדרים.

לחדרים היו דלתות מהעיר. שם שמו מצרכים ולפעמים ישנו חיילים בשקט. כשיש מלחמה, מילאו את החדרים בעפר. העפר עשה את החומה חזקה יותר.

על החומה היו גם מגדלים. לעיתים בנו שערים כחדרים קטנים בתוך החומה. קוראים להם שערי תאים. זה אומר ששער העיר נבנה עם תאים בתוך הקיר.

חומות כאלה מצאו לראשונה בתל אל פול. בחינות נוספות נמצאו בערים חשובות כמו מגידו, גזר וחצור. חוקרים לא מסכימים תמיד מי בנה אותן. חלקם חושבים המלך שלמה אולי בנה חלק מהחומות. אחרים אומרים שהראיות אינן ברורות.