חונה שלביץ'

חוֹנֶה סַאמוּילוֹביץ' שְלֶבִץ' נולד ב־1 בינואר 1915 בוילנה. משפחתו הייתה יהודית וענייה. ב־1918 עברו לשאולאי. הוא למד בבית ספר של רשת אורט, במגמת נפחות.

בגיל 14, ב־1929, הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית המחתרתית. קומוניסטי, מאמין ברעיונות של שוויון וחלוקת משאבים לעובדים. באוגוסט 1931 נעצר בזכות פעילותו. בית דין צבאי גזר עליו שמונה שנות עבודת פרך.

בכלא בשאולאי נדבק בשחפת, מחלת ריאות קשה. כשהוא נתפס בהפצת תעמולה בקירות הכלא, נשלח לצינוק. אסירים אחרים עשו שביתת רעב, ובסופו של דבר הוציאו אותו מהצינוק.

במרץ 1940 השתחרר מהכלא והצטרף למפלגה הקומוניסטית המקומית. בשנה זו נבחר לחבר מועצת המפלגה בשאולאי. לקראת סוף אותה שנה נשא לאישה את בוּנְיָה, שהכיר דרך פעילותם. ב־1945 נולד בנם לָזָר.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבר לרוסיה. בדצמבר 1941 התגייס לצבא האדום, הצבא של ברית המועצות, למרות בעיות בריאותיות. שימש בתחילה כקצין פוליטי, אחראי על חינוך ואידאולוגיה בחטיבה, ואז הועבר לתפקיד פיקודי וחלם בחזית. ב־1942 נפצע קל; רסיס חדר לריאה. מצב השחפת התדרדר, והוא שוחרר מהצבא באוגוסט 1942.

הוא עבר לטשקנט שבאוזבקיסטן ועבד בבית יתומים שבו חיו יוצאי ליטא. ב־1944 חזר לווילנה והחל לעבוד בעיתונות. עבד ברשות הטלגרף הליטאית ELTA, מקבילה מקומית לסוכנות ידיעות, ובהמשך עורך בעיתון Tiesa.

בשנים 1950, 1953 שימש כממלא-מקום העורך הראשי בקובנה. בפועל הוא פיקח על העיתון, אך כאדם יהודי לא קיבל את התואר הרשמי. ב־1953 חזר לווילנה כממלא-מקום מנהל ELTA, ותיפקד במידה רבה על הפצת המידע בליטא.

שלביץ' חי במתינות ולא שאף למותרות המפלגה. המשיך לפרסם כתבות לאורך הקריירה. לקראת סוף 1956 התפטר בשל מחלתו. ב־11 בינואר 1958 נפטר משחפת. בשנותיו האחרונות האמין שהמפלגה התרחקה מרעיונות הקומוניזם כפי שהבין אותם.

חונה שלביץ' נולד ב־1 בינואר 1915 בוילנה. משפחתו הייתה יהודית ועברה לשאולאי ב־1918. הוא למד במקצוע נפחות.

כשהיה בן 14 הצטרף לתנועת נוער קומוניסטית. קומוניסטי, מאמין ברעיון של שוויון בין אנשים. בגיל צעיר הוא נעצר בגלל הפעילות הזאת.

בכלא חונה חלה בשחפת. שחפת, מחלה של הריאות שגורמת שיעול וחולשה. הוא נכלא בצינוק, אבל אסירים אחרים פתחו שביתת רעב והוא שוחרר מהצינוק.

ב־1940 יצא מהכלא והצטרף למפלגה. נשא לאישה את בוּניה. ב־1945 נולד להם בן בשם לָזָר.

במלחמה עבר לרוסיה. בדצמבר 1941 התגייס לצבא של ברית המועצות, שנקרא הצבא האדום. הוא היה קצין שהעסיקו אותו בענייני חינוך ואחר כך לחם. ב־1942 נפצע והשחפת שלו החמירה.

לאחר שנפטר מהצבא עבר לטשקנט ועבד בבית יתומים של ליטאים. ב־1944 חזר לווילנה ועבד בעיתון ובסוכנות ידיעות ELTA.

הוא עבד כעורך וכממלא-מקום בעיתון בקובנה, אך לא קיבל תמיד תארים רשמיים כי היה יהודי. ב־1953 חזר לוילנה וניהל חלק גדול מההפצה של החדשות בליטא.

חונה חי פשוט וכתב כתבות רבות. ב־1956 התפטר בגלל מחלתו. ב־11 בינואר 1958 הוא מת משחפת.