חוסיין אל-ח'אלדי

חוסיין פח'רי אל-ח'אלדי (1895, 6 בפברואר 1962) היה רופא ופוליטיקאי ערבי-פלסטיני, נתין בתקופת המנדט הבריטי (תקופה שבה שלטה בריטניה בארץ) והיה אזרח ירדני מאוחר יותר. שימש מזכיר הוועד הערבי העליון המחודש, ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ירדן.

נולד בירושלים למשפחת ח'אלדי המפורסמת. למד בקולג' סט. ג'ורג' בירושלים, רפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות ובאיסטנבול. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא העות'מאני, והמשיך ולשירת בחזית עזה עד 1918.

בשנים 1918, 1919 שימש קצין רפואה בכיר בצבא הערבי של המלך פייסל. עבד גם ברפואה ציבורית בחלב, ובשנים 1920, 1934 היה ממלא מקום הרופא הממשלתי הראשי במחוז ירושלים. מרצה ברפואה משפטית, תחום שבודק מקרים רפואיים לצורך חקירות ומשפטים.

ב־1934 נבחר לראש עיריית ירושלים, בתמיכה של חלק מהמנהיגים הערבים והיהודים. ב־23 ביוני 1935 ייסד את "מפלגת הרפורמה". במרד הערבי הגדול הצטרף לוועד הערבי העליון, ומאוקטובר 1937 הוגלה לאיי סיישל בשל מעורבות הוועד. שוחרר בדצמבר 1938.

בפברואר 1939 השתתף בכנס לונדון ודחה את ה"ספר הלבן" הבריטי. שב לארץ ב־1943, הצטרף לוועד הערבי המחודש ב־1945 והיה למזכירו ב־1946. בתחילה נמנע מלהצטרף לממשלת כל פלסטין של אמין אל-חוסייני, אך לבסוף שירת כשר הבריאות והחינוך בממשלה שהוקמה בעזה בספטמבר 1948.

במרץ 1949 השתתף במשלחת לוועדת הפליטים בביירות. שהה במצרים עד תחילת 1951. לאחר פיוס עם עבדאללה עבר לירדן ומונה באפריל 1951 ל"שומר המקומות הקדושים", תפקיד שאחראי על האתרים הדתיים.

שימש כשר החוץ במספר מועדים בממשלות ירדניות, והחזיק גם תיק לעניינים סוציאליים. באפריל 1957 הוטל עליו להקים ממשלה; הוא הצליח להקים ממשלת מעבר ב־15 באפריל, אך התפטר לאחר תשעה ימים בגלל גל מהומות. אל-ח'אלדי נפטר ב־6 בפברואר 1962.

חוסיין פח'רי אל-ח'אלדי (1895, 6.2.1962) היה רופא ומנהיג ערבי-פלסטיני.

נולד בירושלים ולמד רפואה בביירות ובאיסטנבול. במלחמה הראשונה שירת כרופא בצבא.

היה רופא בכיר בירושלים. לימד רפואה משפטית, בדיקת גופות ועזרה למשטרה.

ב־1934 נבחר לראש עיריית ירושלים. ב־1935 ייסד את "מפלגת הרפורמה". במרד הערבי הוגלה לאיי סיישל (נשלח לחוץ לארץ) ב־1937. שוחרר ב־1938.

חזר לארץ ב־1943. ב־1948 שימש כשר הבריאות והחינוך בממשלה בעזה. ב־1951 עבר לירדן ומונה ל"שומר המקומות הקדושים", מי שאחראי על האתרים הדתיים.

היה גם שר חוץ ופעם קצרה הקים ממשלה ב־1957. הוא פרש מהפוליטיקה ונפטר ב־1962.