חופש

חופש הוא היעדר אילוצים וכפייה, והאפשרות לבחור ולפעול. את המושג דנים בפילוסופיה, במדעי החברה, במשפטים, בפסיכולוגיה ובתחומים נוספים.

מושגי חופש שונים מופיעים בתחומים מגוונים: חירות אישית, חופש ביטוי, חופש דת ועצמאות כלכלית. בחברות רבות חופש חברתי מוגדר כזכות אדם בסיסית. במדינות המודרניות חופש אישי מקושר לרמת חינוך, נאורות והתקדמות חברתית.

בחברות ציידים-לקטים חיי הקבוצה וכללים מקומיים הגבילו חופש מסוים, אך גם הייתה תלות והגנה הדדית. לאחר המהפכה הנאוליתית התפתחה חברה מלוכנית וריבוד חברתי, שהשאיר את מרבית החופש בידי מעטים, מלכים, אצילים וכהנים. עבדים ושפחות היו ללא זכויות רבות עד לתנועות לשחרור כמו ביטול העבדות ולפמיניזם, שהרחיבו חירויות לחלקים גדולים יותר של האוכלוסייה.

בימי הביניים רוב האנשים היו קשורים למעמד שנולדו אליו. בתקופת הרנסאנס והעלייה של ההון הופיעו רעיונות ליברליים ששינו את ההיררכיה והרחיבו חופש מחשבה ועשייה.

הוגים בני העת החדשה דיברו על חופש פנימי וחופש חיצוני. חופש פנימי הוא היכולת לפעול לפי השכל, המצפון והרצון (ולא רק לפי דחפים). חופש חיצוני פירושו חוסר שליטה חיצונית או בעלות על אדם. על פי גישה הומניסטית, לכל אדם זכות לחופש.

יש נטיות חברתיות שמגבילות חופש. פטליזם היא אמונה שהכל קבוע מראש, ודטרמיניזם היא התפיסה שכל בחירה היא תוצאה של סיבות שקובעות אותה מראש. שני רעיונות אלה מטילים ספק בחופש הבחירה.

אריך פרום טען שהסכנה העיקרית היא סמכותנות, חינוך לציות עיוור ולכניעה למוסדות ולמובילים. פרום ותיאוריות נוספות מדגישות גם קונפורמיות (התואמנות), הנטייה להידמות לאחרים בלי לערער על הנורמות.

ויקטור פראנקל, פסיכולוג, הדגיש שחרור גם מביא אחריות; לכאורה חופש ולקיחת אחריות הולכים ביחד.

ישעיהו ברלין הבחין בחירות שלילית (חופש מ', שחרור מלחצים חיצוניים) ובחירות חיובית (חופש ל', היכולת לממש רצון ולחוש סיפוק). בעברית נעשה ניסיון להבחין בין סוגים נוספים של חופש.

גם בחברות דמוקרטיות חופש מוגבל כדי למנוע פגיעה באחרים. דוגמאות: הגבלות על חופש הביטוי כשמדובר בהשפלה או דיבה; הגבלות על תנועה למען בטיחות; איסורים על התאגדויות שמסכנות אחרים. ברוב המדינות מי שמפיר חוקים עלול לעבור ענישה כמו מעצר או שלילת זכויות.

דיון על חופש בעלי החיים עולה בקרב ארגונים להגנה על בעלי חיים. לפי תפיסות אלה גם לבעלי חיים יש זכות לסביבה טבעית שבה יוכלו להתנהג באופן טבעי. יש עימוד מודרני של גני חיות ומחנכים חקלאיים כדי להרחיב את מרחב המחיה של בעלי החיים ולפחות לאפשר ביטוי להתנהגויות טבעיות.

חופש הוא האפשרות לבחור ולעשות בלי כפייה. זה קשור לדרך שבה חיים ביחד.

לפני שנים רבות אנשים חיו בקבוצות קטנות. בחלק מהחברות היו חוקים ומנהגים שהגבילו את החופש. אחרי שהאנשים הקימו ערים וממלכות, רוב החופש היה של המלכים והעשירים. רבים היו עבדים, ולא היו להם זכויות. עם הזמן היו תנועות ששינו זאת, כמו אלה שביטלו עבדות ועזרו לנשים לקבל חופש גדול יותר.

חופש פנימי הוא להחליט לפי השכל והמצפון, ולא רק לפי הדחפים. חופש חיצוני הוא שהאדם לא יהיה בשליטת אחרים.

יש רעיונות שמקטינים חופש. פטליזם אומר שהכול קבוע מראש. דטרמיניזם אומר שלבחירות יש סיבות שקובעות אותן. הקונפורמיות היא לעשות כמו כולם בלי לחשוב לבד. סמכותנות היא דרישה לציות חזק.

יש חופש מ', חופש ממצבים חיצוניים שמכבידים עלינו. ויש חופש ל', היכולת לעשות דברים שמשמחים ומממשים אותנו.

לא כל חופש מוחלט. חוקים מגבילים חופש כדי שלא נפגע באחרים. למשל אי אפשר לפגוע או להעליב במילים.

יש שמניחים שגם חיות צריכות חופש. זה אומר לתת להן מקום טבעי לחיות ולהתנהג כמו בטבע. גני חיות וחוות משתדלים היום לתת לחיות מרחב גדול יותר.