חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית)

חוק ההסמכה (בגרמנית: Das Ermächtigungsgesetz), שנחקק ב-23 במרץ 1933, העניק לממשלה הגרמנית סמכויות חקיקה מלאות. כך יכלה הממשלה לעקוף את הרייכסטאג, בית הנבחרים של גרמניה (הפרלמנט). זה היה צעד מרכזי בדרך להקמת הדיקטטורה הנאצית ולחיסול הרפובליקה הדמוקרטית של ויימאר. המונח הגלייכשאלטונג מתאר את התהליך שבו נאצים מרכזו בידיהם את השלטון והחיים הציבוריים.

ב-30 בינואר 1933 מונה אדולף היטלר לקנצלר. בבחירות של נובמבר 1932 המפלגה הנאצית זכתה להיות הגדולה ביותר, אך היא החזיקה רק כשליש מהמושבים ברייכסטאג. ב-27 בפברואר הוצת בניין הרייכסטאג. השלטונות האשימו קומוניסטים והוציאו צו חירום שהשעה סעיפים בחוקה והגביל חירויות אזרחיות ועיתונות. ב-5 במרץ נערכו בחירות חדשות, אך הנאצים קיבלו רק כ-44% מהקולות.

המטרה הייתה לתת לנאצים שליטה גם בלי רוב מוחלט בפרלמנט. הקומוניסטים הושעתו ולא הורשו להשתתף, ורבים נעצרו. הדיון על החוק התקיים ב-23 במרץ 1933, באווירת לחץ ואיומים. הצבעה: 444 בעד (288 נאצים ו-156 מפלגות ימין לא, נאציות), 94 התנגדו מהסוציאל-דמוקרטים בראשות אוטו ולס, ו-26 נעדרו עקב הפחדות. החוק עבר עם כ-68.6% תמיכה. חוקרים רבים טוענים שהחוק היה בלתי חוקי כי הרוב הושג בידי איומים.

החוק העניק לממשלה כוח לחוקק חוקים, גם אם הם נוגדים את החוקה. הוא אפשר לממשלה לאשר הסכמים עם מדינות זרות. החוק נחקק לתקופה של ארבע שנים, אך הוארך והישאר בתוקף עד סוף מלחמת העולם השנייה. בפועל ויתר הפרלמנט על חלק גדול מסמכויותיו, והחוקה הדמוקרטית של ויימאר הופרה. כך נוצרה מסגרת חוקית שאפשרה להיטלר להטיל שלטון רודני.

חוק ההסמכה נחקק ב-23 במרץ 1933. החוק נתן לממשלה כוח גדול לחוקק חוקים לבד. הרייכסטאג הוא בית המחוקקים, כלומר הפרלמנט.

ב-30 בינואר 1933 היטלר הפך לקנצלר. בניין הרייכסטאג הוצת ב-27 בפברואר. אחרי זה נאסר על קומוניסטים להשתתף בפוליטיקה. בבחירות במרץ הנאצים קיבלו כ-44% מהקולות.

ב-23 במרץ דנו בחוק בלחץ ופחד. 444 צירים הצביעו בעד. 94 צירים מהסוציאל-דמוקרטים היו נגד. חוקרים אומרים שההצבעה לא הייתה הוגנת.

החוק אפשר לממשלה לחוקק חוקים שנוגדים את החוקה. הוא נועד ל־4 שנים, אבל נמשך עד סוף המלחמה. בעקבות זאת הפרלמנט איבד הרבה כוח והנאצים שלטו בכל מקום.