בורחס נולד בבואנוס איירס ב-1899. שמו המלא היה חורחה פרנסיסקו איסידורו לואיס בורחס אסוודו, אך השתמש בשם הקצר. אביו היה עורך דין ומרצה לפסיכולוגיה, ואימו מתרגמת. בבית דיברו ספרדית ואנגלית, ובורחס גדל בספרייה עשירה בשכונת פלרמו.
בשנות נעוריו המשפחה חיה בשווייץ ובמספר ערי אירופה. הוא למד צרפתית ולימד את עצמו גרמנית. ב-1918 סיים תיכון בז'נבה.
בשובו לארגנטינה ב-1921 זיהה והביא רעיונות של התנועה האוונגרדית, אוונגרד, תנועה אמנותית חדשנית. ב-1923 פרסם את ספר שיריו הראשון Fervor de Buenos Aires. הוא היה פעיל במגזינים ספרותיים והקים כמה מהם, כמו "פריסמה" ו"פרואה". ב-1933 הפך לעורך מוסף ספרותי בעיתון "קריטיקה".
ב-1935 יצא קובץ הסיפורים Historia universal de la infamia (דברי ימי תועבת העולם). קטעים אלה מנעו בין בדיה לבין תיעוד, וכללו לעיתים זיופים ספרותיים, סיפורים שהוצגו כמשוחזרים או מתורגמים אך בעצם מקוריים.
אביו מת ב-1938, ואירוע קשה נוסף היה תאונה ב-1939 שבה נפצע בורחס בראש. הוא כמעט מת מרעלת דם בבית חולים. לאחר מכן החל לכתוב סיפורים עלילתיים קצרים.
ב-1941 יצא El jardín de senderos que se bifurcan (גן השבילים המתפצלים), שבו הגיע לסגנון בוגר. ב-1941 גם פורסם Ficciones (בדיונות), קובץ שכלל סיפורים מפורסמים כמו "פונס הזכרן" ו"המוות והמצפן".
מאז 1937 עבד כספרן בספרייה עירונית. ב-1946, עם עליית פרון לשלטון, הועסק לתפקיד דמיוני בשוק העירוני ממנו התפטר. מאז היה מעורב פחות בפוליטיקה המעשית, אך נשא נאומים נגד דיקטטורה.
עקב מחלה תורשתית באור ראייה, בורחס החל לאבד את עינו. כשהתעוררה העיוורון שלו, התחיל לקרוא בהרצאות ולכתוב בעזרת אחרים. ב-1955 מונה למנהל הספרייה הלאומית, והמשיך בפעילות אקדמית ותורנות ספרותית.
פרסומו הבינלאומי התחיל בשנות ה-60. ב-1961 קיבל את פרס פורמנטור יחד עם סמואל בקט. זאת הובילה להזמנות להרצאות בארצות הברית ובאירופה.
תרגומים לאנגלית החל משנות ה-60 הפכו אותו למוכר בעולם הדובר אנגלית. ב-1965 קיבל תואר אבירות מממלכת אנגליה. החל מ-1967 שיתף פעולה עם המתרגם נורמן תומאס די ג'ובאני.
ב-1971 קיבל את פרס ירושלים וביקר בישראל. אימו מתה ב-1975. בורחס נישא פעמיים, והאחרון בנישואיו היה ב-1986, חודשים לפני מותו. הוא מת ב-1986 מזועף הכבד וזכה לקבורה בז'נבה. למרות מועמדויות רבות, מעולם לא קיבל פרס נובל.
בורחס כתב סיפורים קצרים, מסות (מסה, מאמר עיוני קצר), שירים, תרגומים ותסריטים. עיוורונו השפיע מאוד על שיטות הכתיבה המאוחרות שלו.
נושאי הכתיבה שלו כוללים פילוסופיה, מיתולוגיה, מתמטיקה, קבלה ותאולוגיה. הוא השתמש בנושא אלה ככלי לשעשוע ולרעיונות עמוקים בו זמנית. סגנונו הוא למדני ובלשון מדויקת, אך שמר על קיצור ודחיסות. הוא קרא לעצמו "מיניאטוריסט", יוצר של יצירות קצרות ומהודקות.
נושאים חוזרים בסיפוריו הם: אינסוף, מראות, מבוכים, זהות וטיבה של המציאות. כמה סיפורים מפורסמים:
- "ספריית בבל", ספרייה דמיונית שמכילה כל עותק אפשרי של יצירה בת 410 עמודים.
- "פונס הזכרן", אדם שאינו שוכח כלום.
- סיפורים שמערבים מציאות ופנטסטיקה יחד, ולעיתים מזויפים כהיסטוריות או כתבים שמוצגים כתיעוד.
לצד הבדיון, כתב גם טקסטים על התרבות הארגנטינאית, כמו ההיסטוריה של הטנגו והפואמה "מרטין פיירו". הוא תרגם יצירות רבות משפות שונות, וסבר שתרגום טוב יכול לעיתים להעלות על המקור.
בורחס פיתח גם שתי טכניקות מיוחדות: זיוף ספרותי, וביקורת על יצירות דמיוניות. הוא כתב למשל פרשנות על סופר דמיוני ש"כתב" גרסה עשירה של "דון קישוט".
בורחס נולד לארץ רב-תרבותית. מקורותיו האירופאיים וריבוי השפות בביתו השפיעו על יצירתו הרב-תרבותית. הוא שאב השראה מסאגות איסלנדיות, מהדתות השונות ומהספרות העולמית.
בזכות גישתו הרב-תרבותית ניצב בורחס לעיתים מול הלאומנות של משטר פרון. הוא התייחס לעצמו כאנרכיסט בהקדמה ל"אטלס". כשהושמץ על מוצאו, כתב את המאמר "Yo Judío" שבו הציג את מקורותיו וגאה בחלקם היהודי.
ארגנטינה של בורחס הייתה מדינה של גלי הגירה גדולים. עירו בואנוס איירס הייתה קוסמופוליטית. הכתיבה שלו שואבת ממקורות נוצריים, מוסלמיים, יהודיים ובודהיסטים. עם זאת, בכתיבתו מופיעות השמטות; יש מעט אזכור להינדואיזם, לאפריקנים או לאינדיאנים.
למרות האופי הבין-לאומי שלו, בורחס כתב גם על פולקלור והיסטוריה ארגנטינאית. ספרו הראשון נקרא "התשוקה לבואנוס איירס". חלק מהסיפורים שלו מתרחשים בעידן מלחמות האזרחים בארגנטינה ובאורוגוואי, וזכה להשפעה על דורות סופרים דרום-אמריקאים.
הרבה מספריו ותפקידיו המגוונים מוזכרים, כולל קובצי סיפורים מפורסמים, קובצי שירה, תרגומים ואוספים שהופצו באנגלית ובעוד שפות.
ח Jorge Luis Borges נולד בבואנוס איירס ב-1899. בבית דיברו ספרדית ואנגלית. אביו היה עורך דין ואימו מתרגמת. בבית היו הרבה ספרים. המשפחה חיה גם בז'נבה ובערים אחרות באירופה.
כשחזר לארגנטינה ב-1921 החל לפרסם שירים וסיפורים קצרים. ב-1923 יצא ספר שיריו הראשון. הוא כתב במגזינים והקים כמה מהם.
ב-1939 נפצע בראש בתאונה גדולה. לאחר מכן החל לכתוב סיפורים מפורסמים. ב-1941 יצא ספר חשוב בשם "גן השבילים המתפצלים".
הוא עבד כספרן. כשחואן פרון עלה לשלטון הוא סירב לתפקיד שהציעו לו. בורחס התחיל לאבד את עינו והפך לעיוור חלקית.
בשנות ה-60 הפך בורחס למפורסם בעולם. הוא קיבל פרסים והוזמן להרצות בחו"ל. ב-1971 קיבל פרס חשוב וביקר בישראל.
הוא נישא פעמיים. מת ב-1986 מזיהום הכבד ונקבר בז'נבה.
בורחס כתב סיפורים קצרים, שירים ותרגומים. הוא גם כתב מסות, מסה, טקסט קצר שמסביר רעיון. כשהלך ונהיה פחות רואה, עזרו לו לקרוא ולכתוב.
הסיפורים שלו מלאים ברעיונות מיוחדים. הם מדברים על אינסוף, מראות, מבוכים וזהות. כמה סיפורים מפורסמים:
- "ספריית בבל": ספרייה שמכילה כל ספר אפשרי.
- "פונס הזכרן": אדם שאינו שוכח כלום.
הוא גם תרגם ספרים משפות אחרות לספרדית.
בורחס אהב תרבויות שונות. הוא קרא הרבה גם בספרים ישנים וממקומות שונים. לכן יצירותיו משולבות מרעיונות רבים.
למרות שהוא קרא ונסע בעולם, כתב גם על ארגנטינה. הוא כתב על טנגו והיסטוריה ארגנטינאית.
תגובות גולשים