חייל הבדיל

חייל הבדיל היא אגדת ילדים מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. הסיפור יצא בקובץ לעונת חג המולד ב-1838.

ביום הולדתו מקבל ילד עשרים וחמישה חיילי צעצוע עשויים בדיל (מתכת רכה). לאחד מהם רגל קצרה, כי לא הספיקו להכין רגל מלאה. החייל ניצב על השולחן ומבחין בבלרינה (רקדנית מנייר) שגם היא עומדת על רגל אחת. הוא מתאהב בה.
צעצוע אחר, ג'ק בקופסה (צעצוע שקופץ מתוך קופסה), מקנא ומזהיר את החייל שלא יתקרב. החייל מתעלם.
למחרת הוא נופל מהחלון. שני ילדים מוצאים אותו ומניחים אותו על סירת נייר. הסירה שוטה בביוב, פוגשת בעכברוש, ואז נבלעת על ידי דג.
הדג נתפס ונפתח; החייל נתגלה וחוזר אל השולחן. הילד משליך אותו לאש האח. הרוח סוחפת גם את הבלרינה אל הלהבות.
כאשר המשרתת מנקה, היא מוצאת לב קטן שנוצר מהבדיל הנמס. החרוז שעל הבלרינה הפך שחור כמו פחם. המוסר: החייל הוכיח אומץ ורכות, אף על פי שהוא צעצוע ללא לב.

האגדה עובדה לבלט בידי ג'ורג' בלנשין למוזיקה של ביזה. היא הופיעה בסדרת אנימציה דנית ובאופני תרבות מודרניים, כולל הקליפ של Daft Punk. עלילתה שימשה השראה גם לסדרות ילדים.

חייל הבדיל היא אגדת ילדים מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. היא פורסמה ב-1838.

ילד מקבל 25 חיילי צעצוע מבדיל. בדיל היא מתכת. אחד החיילים יש לו רגל אחת קצרה.
החייל רואה רקדנית מנייר על רגל אחת. הוא אוהב אותה. צעצוע אחר מקנא ומזהיר.
החייל נופל מהחלון. ילדים שמים אותו על סירת נייר. הסירה נשטפת, עכברוש פוגש אותה, ואז דג בולע אותה.
הדג נתפס. החייל מוצא ונחזור לשולחן. הילד זורק את החייל אל האח. הרוח לוקחת גם את הבלרינה לאש.
המשרתת מנקה ומוצאת לב קטן שעשוי בדיל. החרוז של הבלרינה הפך שחור.

הסיפור עובד לבלט על ידי בלנשין. הוא גם הונצח בסדרה דנית ובהשראה לקליפ של Daft Punk.