חיים לאחר המוות הוא מושג שעוסק ברעיון שהקיום של האדם ממשיך באופן כלשהו אחרי המוות. בדרך כלל הכוונה היא להשארות הנפש, החלק הרוחני שחשוב למאמינים, אך בתרבויות עתיקות דיברו לפעמים גם על קיום גופני אחרי המוות.
העיסוק בנושא היה בעיקר דתי ורוחני עד שנות ה-80. מאז נחקרו גם תופעות קליניות, כמו חוויות סף-מוות (near-death experiences, חוויות שאנשים מדווחים עליהן כשקרובים למות). חוקרים כמו ריימונד מודי, פים ואן לומל ופני סרטורי ראו בחוויות אלו ראיות; אחרים מסבירים אותן כתופעות סובייקטיביות או אשליה נוירולוגית.
האמונה בחיים אחרי המוות נפוצה בתרבויות קדומות. המצרים הקדמונים תיעדו את רעיונות החיים שלאחר המוות בצורה ברורה. הם בנו קברים מפוארים וחיבלו בגופות (חניטה) כדי לשמור עליהן. המצרים קברו את המת עם חפצים שהוא יזדקק להם, ואפילו עם ספינת שמש שקשורה למסעו בעולם הבא.
כמה דתות עיקריות, כמו היהדות, הנצרות והאסלאם, מאמינות שהרוח או הנפש נמשכת אחרי המוות ושכל אדם מתוגמל לפי מעשיו. תפיסה זו כוללת לעתים גן-עדן כמקום טוב וגיהנום כמקום עונש. הרעיון מעודד מוסר ומסייע למאמינים להתמודד עם מוות של קרובים.
דתות כמו הינדואיזם ובודהיזם, וגם זרמים קבליים ודרוזים, מאמינות בגלגול נשמות. גלגול נשמות פירושו שנשמה עוברת ממצב קיום אחד לאחר, ויכולה לחזור להתגלגל לבן אדם, לבעל חיים או לצורה רוחנית אחרת. בבודהיזם, החיים כיום הם חלק מרצף של מצבים שקדם להם.
בתנ"ך ישנם עקבות לאמונה בחיים אחרי המוות, למשל הסיפור של שאול ובעלת האוב שבו מופיע שמו של שמואל. עם זאת, בתנ"ך אין תיאור מפורש של חיי עולם הבא, ויש פסוקים שמוערכים בדרכים שונות. באותה תקופה תרבויות אחרות האמינו בחיים גופניים אחרי המוות, אך הטקסטים העבריים נטו שלא לתאר זאת.
בתקופות מאוחרות יותר ישנם דעות שונות. יוסף בן מתתיהו תיאר את האמונות בקרב קבוצות שונות כמו האיסיים והפרושים. חז"ל ראו את החיים כאן כ"תחנה" שיש להפיק ממנה את המשמעות באמצעות קיום מצוות, ואמונות כגון תחיית המתים (תחיית הגופות) ונשמת עולם הבא נזכרו במסורת ההלכתית.
בברית החדשה ישו מדגיש שאמונה בבן תוביל לחיי נצח. למשל בפסוק המצויין בביאור, נאמר שמי שמאמין בישו יקבל חיי עולם וישועת אלוהים ביום האחרון.
סקרים עדכניים מראים שכ-54%, 57% מהאוכלוסייה העולמית מאמינים בחיים אחרי המוות. דוגמה היא סקר Gallup International מ-2022 ומחקר ב-Scientific Reports שפורסם ב-2025. סקר Pew מ-2024 מצא הבדלים בין מדינות דתיות למדינות חילוניות.
המדע התיאורטי כיום אינו מכיר בנשמה כתופעה נפרדת מהגוף, ולכן לא מקבל אותה כיכולת לשרוד בלי גוף. עם זאת, תחומי הרפואה והמחקר בוחנים תופעות שקשורות למוות ואחריו, ובחלק מהמקרים מציינים דרכים שונות שבהן נרשמות עדויות לחוויות שקשורות ל"חיים לאחר המוות". לא כל הדרכים האלו מפורטות בטקסט זה.
חיים לאחר המוות זה רעיון שאנשים מאמינים שהקיום ממשיך אחרי שאדם מת. לפעמים מדברים על נשמה, חלק רוחני של האדם.
בתרבויות עתיקות כמו מצרים האמינו שאפשר להמשיך לחיות. המצרים עשו חניטה, שמירה על הגוף, וקברו אנשים עם חפצים שיעזרו להם בעולם הבא.
חלק מהדתות חושבות שאחרי המוות יש עונש או פרס. אחרות מאמינות בגלגול נשמות. גלגול נשמות זה רעיון שנשמה עוברת לגוף חדש אחר או לבעל חיים.
יש מדענים שמחקרים חוויות של אנשים שהתקרבו למוות. יש מי שמאמין שזו הוכחה, ויש מי שאומר שזה הסבר מוחי או תחושה פנימית.
סקרים מראים שכמחצית מהאנשים בעולם מאמינים בחיים אחרי המוות. המדע המודרני לא מאשר שנשמה נפרדת שיכולה לחיות בלי הגוף. למרות זאת, חוקרים ורופאים בודקים חוויות ושינויים שמתרחשים קרוב למוות.
תגובות גולשים