חיים לנסקי נולד ב-1905 בסלונים שברוסיה הלבנה. בילדותו עבר עם אביו לדרצ'ין וגדל אצל הסבים. כשהיה צעיר עבר לסנקט פטרבורג. למרות תמיכתו במהפכה ובשלטון הקומוניסטי (אידאולוגיה מדינית שדוגלת בשוויון ובבעלות משותפת), בשנת 1934 נעצר כי פרסם שירה בעברית. הוא נשפט לחמש שנות עבודת כפיה בסיביר (אזור רחוק ומבודד ברוסיה). גם שם המשיך לכתוב.
בשנת 1937 שוחרר וחזר לסנקט פטרבורג, אבל נעצר שוב ונשלח בשנית לסיביר. בשל התנאים הקשים שם כנראה מת ממחלת השחפת (מחלת ריאות) ב-1943.
בשנת 1958 הגיע לישראל קובץ שבו 130 משיריו. שיריו כוללים בלדות וסונטות בעברית עשירה, והם מתארים את ילדותו, שנות מאסרו ועבודת הפרך. חלק מההכרה לנסקי זכה הודות לפועלו של המשורר נתן זך. שיריו ומכתביו לרעייתו הופקדו בארכיון מכון גנזים שבבית אריאלה בתל אביב. על שמם של לנסקי ועמיתו אלישע רודין נקרא רחוב בתל אביב.
קובץ שיריו כולל יצירות שמשלבות רגש וזיכרון. בין השירים יש בלדות, סונטות ותיאורים של מסעות הנפש והכאב על רקע שבי ועבודה קשה.
חיים לנסקי נולד ב-1905 בסלונים. כילד עבר לדרצ'ין וגדל אצל סבים. אחר כך עבר לסנקט פטרבורג.
בשנת 1934 עצרו אותו כי פרסם שירים בעברית. שלחו אותו לעבוד בסיביר. סיביר היא אזור רחוק וקפוא ברוסיה. הוא המשיך לכתוב גם שם.
בשנת 1937 חזר לפטרבורג, אבל עצרו אותו שוב ושלחו אותו חזרה לסיביר. כנראה הוא מת ב-1943 ממחלת שחפת. שחפת היא מחלת ריאות.
בשנת 1958 הגיעו לישראל כ-130 שיריו. חלק מהם ראו אור בספר "מעבר לנהר הליתי" משנת 1959. משיריו מדברים על הילדות, על השבי ועל העבודה הקשה.
שיריו ומכתביו הושמו בארכיון מכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב. יש רחוב בתל אביב על שמו ועל שם חברו אלישע רודין.
השירים שלו מלאים זיכרונות ורגשות. יש בהם גם שירים קצרים וגם שירים ארוכים.
תגובות גולשים