אברהם דוד שלונסקי נולד ב-6 במרץ 1900 בקרמנצ'וג שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). משפחתו הייתה יהודית מסורתית-ציונית; אביו היה מוסיקלי והושפע מהציונות הרוחנית. בגיל 13 נשלח ללמוד בארץ בגימנסיה העברית הרצליה, ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לרוסיה. בתחילת שנות ה-20 חזר ארצה כחלוץ והצטרף לגדוד העבודה ולקיבוץ עין חרוד, אך עבר לתל אביב לאחר כשנה.
שלונסקי החל לפרסם שירים ב-1919 ונודע כמשורר חדשן של השפה העברית. הוא כתב שירים לכל הגילים, תרגם מגדולי הסופרים בעולם, עבד בעריכה והיה פעיל בתרבות התל-אביבית. כונה לעתים "לשונסקי" על חידושיו בלשון. ב-1967 זכה בפרס ישראל לספרות.
כתיבתו מאופיינת בחדוות לשון ובהמצאות לשוניות. הוא ניסה לשבור את הסגנון המליצי של הדור הקודם ולהביא שירה חדשה, תוססת ומשפיעה. לצד השובבות והשעשוע בלשון, יש ביצירתו עומק, רמיזות מקראיות והרהורים על המצב האנושי.
פרסומיו כוללים קובצי שירה בוגרת כמו "אבני גוויל" ו"משירי הפרוזדור הארוך". כתב גם על תקופת העלייה השלישית וההתיישבות החלוצית בשירי "עמל". בתקופת השואה פרסם קובץ שירים בשם "ממחשכּים" ובו ביטא את כאבו ואבלו על יהדות אירופה.
שלונסקי כתב גם לשירי ילדים ולמחזות לילדים. המחזמר "עוץ לי גוץ לי" הפך לקלאסיקה בתיאטרון הילדים. בגרסתו הדיאלוגים נאמרים בחרוזים ועשירים במשחקי לשון. כמו כן כתב פזמונים שהולחנו ונכנסו לתרבות המוזיקלית הישראלית.
הוא תרגם מרוסית ומצרפתית יצירות מרכזיות, ביניהן פושקין, צ'כוב, גוגול ושייקספיר. תרגומיו משמרים סגנון ייחודי והוא אף תרגם את "המלט" מהרוסית והצרפתית, משום שלא שלט באנגלית. תרגום הוא העברת טקסט משפה אחת לאחרת; שלונסקי זיהה את הקושי והיצירתיות שבתהליך זה.
בתל אביב ערך מדורים ספרותיים בעיתונים מובילים והיה העורך של כתב העת "טורים". בחר להשמיע קולות חדשים ונתן במה למשוררים צעירים, ביניהם אלתרמן ולאה גולדברג. היה עורך ראשי בהוצאת "ספרית פועלים" ושותף להקמת מועדון הספרות "צוותא".
שני נושאים אישיים בולטים: שלונסקי חי קשרים ארוכי שנים עם שתי נשים מרכזיות, לוסיה (לוסיה לייקין) ומירה הורוביץ. מירה ובשלונסקי נולדה בתם רות ב-1936. לוסיה התמודדה עם בעיות אלכוהול, ונפטרה ב-1953. מירה נפטרה ב-1970. שלונסקי נפטר בתל אביב ב-18 במאי 1973 וקבורתיו בבית הקברות קריית שאול.
רחובות בערים רבות בישראל נקראו על שמו, וכמה בולים הוקדשו לו בסדרת בולים של שירות הבולאות בשנת 1996.
שלונסקי תרם מילים וביטויים לשפה העברית. משחקי הלשון וחידושי המילים שלו תועדו במילון חידושיו שיצא בהוצאה בה הוא עבד.
אברהם שלונסקי נולד ב-1900 בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה. בגיל צעיר בא ללמוד לתל אביב. כשהיה גדול גר ורקם חיים בתל אביב.
הוא היה משורר. משורר כותב שירים. הוא אהב לשחק במילים. כך המציא ביטויים חדשים בעברית. הוא כתב גם שירים לילדים.
המחזמר המפורסם שלו הוא "עוץ לי גוץ לי". מחזמר הוא כמו הצגה עם שירים. ההצגה שלו מלאה בחרוזים ובלשון מצחיקה.
שלונסקי כתב גם שירים על תקופות קשות, כמו השואה. השואה היא תקופה שבה רבים מהיהודים באירופה סבלו. שלונסקי הביע בעדינות את הצער שלו בשירים.
הוא תרגם ספרים משפות אחרות לעברית. תרגום הוא כשמביא טקסט משפה אחת לשפה אחרת. בין הדברים שתירגם היו שייקספיר ופושקין.
לשלונסקי היו שתי נשים מרכזיות בחייו, לוסיה ומירה. מירה ילדה להם בת בשם רות ב-1936. לוסיה נפטרה ב-1953. שלונסקי נפטר ב-1973 בתל אביב.
יש רחובות בערים בישראל שקראו על שמו. גם בול דואר הוקדש לו בשנת 1996.
