חיים משה אלישר (ג' שבט ה'תרה"ה, 11.1.1845 - ד' שבט ה'תרפ"ד, 10.1.1924) היה ראשון לציון ומרבני ירושלים. בנו של הרב יעקב שאול אלישר.
נולד בירושלים, התחנך בתלמוד תורה והצטיין בלימודיו. למד תורה מאביו ומהרב יוסף בורלא, שכיהן כראב"ד, ראש בית הדין, כלומר ראש מערכת ההלכה בעיר. בגיל 14 נישא לווידה, בתו של הרב רפאל מאיר פאניז'ל. כדי לא להתפרנס מהרבנות עבד במסחר, אך המשיך ללמוד תורה.
כשאביו מונה לראשון לציון בשנת ה'תרנ"ג (1893), מונה חיים משה לנציגו במג'ליס אדארה, מועצת הפלך, גוף מקומי שבו ישבו מנהיגי הדתות. כיהן שם כ-13 שנה וטיפל ברווחת יהודי הארץ. הוא גם סיפק מזון לחיילי השלטון הטורקי וקידם מוסדות ציבוריים בעיר. בין היוזמות שבהן היה מעורב היו בתי החולים שערי צדק ומשגב לדך.
לאחר מות אביו ב־1906 פרצה מחלוקת על מקום ההנהגה בין תומכיו לבין תומכי הרב יעקב מאיר. ב־1918 הוקם ועד הרבנים לירושלים, שבו כיהן אלישר כנשיא יחד עם הרב יצחק ירוחם דיסקין. הוועד פורק ובמקומו הוקם משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים, שממנו צמח בסופו של דבר רעיון הרבנות הראשית.
בין השנים ה'תרע"ט-ה'תרפ"א (1919, 1921) כיהן חיים משה כראשון לציון וראש הרבנים לעדת הספרדים בירושלים. נפטר בירושלים ונקבר בחלקת הרבנים בהר הזיתים. השאיר שישה בנים ושלוש בנות.
השאיר כתבי יד נוספים.
חיים משה אלישר נולד בירושלים ב־1845 ונפטר ב־1924. הוא היה רב חשוב בעיר.
הוא למד תורה מאז שהיה ילד. בגיל 14 נישא לווידה. אביו היה גם הוא רב ידוע.
כשאביו הפך לראשון לציון, חיים משה עמד במקומו במועצה בשם מג'ליס אדארה, מועצה מקומית בתקופת הטורקים. שם עזר לדאוג לאנשי העיר. הוא נתן אוכל גם לחיילים בזמן הטורקים. הוא עזר להקים בתי חולים בעיר, כמו שערי צדק.
בשנים 1919, 1921 הוא כיהן כראשון לציון, מנהיג הרבנים הספרדים בעיר. הוא נקבר בהר הזיתים. להשאיר אחריו כתב יד עם דברים שכתב.
נשארו כתבי יד.
תגובות גולשים