חילוניות

חילוניות היא השקפה שמבקשת להרחיק את הדת מתחומי החיים הציבוריים והמדיניים. היא יכולה להופיע בשתי דרכים עיקריות: כאידאולוגיה מדינית שמקדמת הפרדה בין הדת למדינה, וככיוון חשיבתי נטורליסטי (המסתמך על הסברים טבעיים ולא על אמונות דתיות).

תומכי החילוניות טוענים שהיא מסייעת למודרניזציה, לקידום מדע ולחופש דת. חלקם מבקרים את האדיקות הדתית וטוענים שהיא מחליפה היגיון ושיטות מדע בהסברים טפלים. הוגים מרכזיים שנקשרו לרעיונות חילוניים מגיעים מהנאורות ומחשבה רציונלית, למשל תומס פיין וספינוזה. ברוך שפינוזה ודמויות אחרות דרשו חופש מחשבה וחופש דת.

בחינה מדינית של החילוניות שואפת לא לקשר בין מוסדות דת לממשלה. יש מודלים שונים: מודל צרפתי של "לאיסיטה" (איפוק דתי של המדינה), המודל האמריקאי של הפרדה בין דת למדינה, ומודלים אחרים כמו בהודו שבה הדגש הוא נייטרליות ושוויון בפני החוק. יש מדינות הנחשבות ״חילוניות חוקתית״, אך דרכי היישום שונות בין מדינות.

התנועה הציונית נולדה בעיקר על יסוד רעיונות חילוניים ולאומיים. בנימין זאב הרצל רצה שמוסדות דת לא יתערבו בפוליטיקה. עם זאת, היו מתחים בין הזרמים החילוניים לדתיים, ובמיוחד עם החרדים.

בתחילת המאה ה-20 חלו תהליכי חילון בחלק ממדינות האסלאם. בטורקיה אטאטורק הוביל רפורמות חילוניות רחבות. ההוגה עלי עבד א-ראזיק טען כי האסלאם לא קבע שיטה ברורה לממשל, ולכן מוסלמים יכולים לבחור שיטת שלטון חופשית.

חברות מערביות מודרניות נחשבות לעתים כחילוניות כי יש חופש דת רחב. יחד עם זאת, ערכים שנשענים על מסורת דתית עדיין משפיעים על פוליטיקה ודיון ציבורי. בחשיבה החברתית נבחן תהליך החילון וההשפעה של ירידת סמכות הדת על חיי החברה.

יש הבדלים בתפיסת החילוניות: קוזמין, למשל, מפריד בין חילוניות חזקה (המכחישה טענות דתיות כאפיסטמולוגית לא לגיטימיות) וחילוניות חלשה (שספקנות וסובלנות הן עקרונות מרכזיים בשיח על מדע ודת).

חילוניות היא רעיון שאומר: המדינה לא תנהג לפי דת אחת. אנשים יוכלו להאמין בדת או לא להאמין, בלי שיפגעו בהם.

חלק מהאנשים חושבים שחילוניות עוזרת למדע ולחופש. אחרים חושבים שהיא יכולה להיות קפדנית לפעמים. הוגים חשובים דיברו על חופש דת ומחשבה.

זה אומר שהממשלה והכנסת לא יכתבו חוקים לפי טקסטים דתיים. יש מדינות שעושות זאת בצורות שונות, למשל בצרפת ובארצות הברית.

הרעיונות הציוניים היו בעיקר חילוניים. הרצל רצה שמנהיגי דת לא יתערבו בענייני המדינה. זה יצר מריבות עם קבוצות דתיות.

בתחילת המאה ה-20, בטורקיה, אטאטורק עשה שינויים מודרניים וחילוניים. הוגה אחד, עלי עבד א-ראזיק, אמר שאין הוראות ברורות בדת לגבי איך לנהל מדינה.

בחברות חילוניות אנשים יכולים לבחור באמונה שלהם. לעיתים ערכים דתיים עדיין משפיעים על חוק והחלטות.

יש חילוניות חזקה ויש חלשה. בחזקה טוענים שטענות דתיות לא תמיד נתמכות בהיגיון. בחלשה מדגישים ספק וסבלנות.