חינמון הוא עיתון או כתב-עת שמחולק חינם. הוא מופץ על ידי הצבה או חלוקה בנקודות שבהן הקהל נגיש, ולעיתים צורף כנספח לעיתון בתשלום. המילה "חינמון" נטבעה על ידי אורי אבנרי בשנות ה-60 כביטוי מזלזל למקומונים החדשים.
המודל העסקי מבוסס לרוב על פרסומות. העובדה שהעיתון חינם מגדילה מאוד את התפוצה שלו. תפוצה רחבה הופכת אותו לאטרקטיבי למפרסמים ולשימוש כדרך להגיע לקהלים ממוקדים. חלק מהחינמונים ממומנים על ידי אגודות או ארגונים שרוצים להפיץ מסר בקרב קהל יעד.
חינמונים מחולקים לעתים קרובות בצמתים של תחבורה ציבורית, כמו בתחנות רכבת תחתית, והם מספקים קריאה לנוסעים בזמן הנסיעה. לעיתים נחשבים החינמונים לנחותים לעומת עיתונים בתשלום. הם בדרך כלל קטנים יותר בסגנון שלהם וקלים לקריאה מהירה, ולא לקריאה מעמיקה, כמו שמודגשים בהשוואה בין ישראל היום לידיעות אחרונות.
חלקם של החינמונים בתקשורת גדל מאז סוף שנות ה-90, עד למשבר הכלכלי העולמי של 2008 שפגע בענף. דוגמה בולטת היא חינמון "מטרו", שהתחיל בסטוקהולם ב-1995 והתרחב לערים רבות בעולם לפני המשבר.
חינמון הוא עיתון שמחלקים חינם. נותנים אותו ברחוב ובתחנות רכבת.
לפעמים חונן כנספח עם עיתון בתשלום. המילה "חינמון" הומצאה על ידי אורי אבנרי בשנות ה-60.
חינמונים חיים מפרסומות. כי הם חינם קוראים רבים לוקחים אותם.
ארגונים גם מממנים חינמונים כדי לשלוח מסר לקהל.
החינמונים בדרך כלל קצרים וקלים לקריאה. הם נותנים קריאה מהירה לנסיעה.
חינמונים הפכו פופולריים מסוף שנות ה-90. חינמון בשם "מטרו" התחיל בסטוקהולם ב-1995. המשבר הכלכלי של 2008 פגע בעיתונים האלה.
בישראל יש חינמונים מקומיים וגם ארציים, וגם עלוני פרשת השבוע.
תגובות גולשים