חיסון

חיסון הוא כלי רפואי מונע שמטרתו ללמד את מערכת החיסון (מערכת הגוף שמגנה מפולשים כמו וירוסים וחיידקים) לזהות ולתקוף מחוללי מחלות. החיסונים חוסכים חיים; הערכות מצביעות על הצלת עשרות מיליוני אנשים בעשורים האחרונים, ובחלק מההערכות על כשניים וחצי מיליון הצלות בשנה.

חיסונים מספקים לגוף חלקים מהפולש, פולש מוחלש או הדמיה שלו. בכך הגוף מייצר נוגדנים (חלבונים שמזהים ומסמנים פולשים) ותאי זיכרון. כך המערכת החיסונית מוכנה במקרה של חשיפה אמיתית. חיסון סביל, לעומת חיסון פעיל, נותן נוגדנים מוכנים ישירות, כשצריך תגובה מיידית.

במאה ה-18 אדוארד ג'נר פיתח את החיסון הראשון (1796). לואי פסטר פיתח חיסונים נוספים מאוחר יותר. חיסונים הובילו להסרת מחלות קשות, במיוחד את האבעבועות השחורות.

החיסון נגד האבעבועות השחורות גרם להכחדת המחלה שהרגה ומכה מיליוני אנשים. במאה ה-20 פותחו חיסונים נוספים, כמו נגד פוליו ושעלת, והם הפחיתו מאוד את התחלואה והמות.

ממליצים להתחסן לפני נסיעות למדינות שבהן יש מחלות לא שכיחות באזור הבית, כדי להגן על הנוסע והאזור.

משרד הבריאות ממליץ על סדרת חיסונים שכוללת כמה מנות (בסך הכל כ-21 מנות לפי ההמלצות). שיעור קבלת חיסוני השגרה בישראל גבוה מאוד (ב-2004 עמד על כ-92%-97%). יש חובה לתעד חיסונים בפנקס חיסונים. חוק ביטוח נפגעי חיסון (1989) הקים ועדה וקרן פיצויים לנפגעים.

משרד הבריאות מממן חיסונים כנגד מחלות קשות שיש להן חיסון יעיל, כדי למנוע סיבוכים ומוות.

ממליצים גם על חיסונים לנוסעים למדינות מסוימות, כמו קדחת צהובה, טיפוס הבטן, והפטיטיס A.

יש קבוצות שמתנגדות מחוסר אמון, מטעמים דתיים או פוליטיים, וטענות שונות על בטיחות. חלק מהטענות קישרו חיסונים לאוטיזם; אך מחקרים רחבים אין בהם הוכחה לקשר כזה.

בשנת 1998 פורסם מחקר קטן שהציע קשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. מחקרים רחבים יותר לא מצאו קשר זה. המחקר המקורי הוסר על ידי הכתב העת Lancet ב-2010, וגילויים אתיים מקצועיים הובילו להסרת רישיון הרופא שערך אותו.

תיומרסל הוא חומר משמר המכיל צורה של כספית, שהוסר ברוב חיסוני הילדים בארה"ב ובאירופה בתחילת המאה ה-21. אין ראיות מושכלות שמחזקות קשר בין תיומרסל לאוטיזם.

ירידה בשיעור המתחסנים הובילה להתפרצויות מחלות במדינות שונות, ולחזרתן של מחלות שנותרו דמומות. בעקבות זאת מדינות החמירו סנקציות על הורים מסרבים.

חסינות העדר (כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת) מגנה גם אנשים פגיעים שלא יכלו להתחסן. ירידה בשיעור המתחסנים פוגעת בחסינות העדר ומגבירה הדבקה במחלה.

בישראל הוקם מיזם בשנת 2018 שמלווה גני ילדים ובודק פנקסי חיסונים. מתנדבים מהרפואה פוגשים הורים ומסייעים להשלים חיסונים.

רוב פוסקי ההלכה בישראל פוסקים שחובה להתחסן, מתוך השאיפה לשמור על החיים והמניעה מפגיעה.

חיסון עוזר לגוף ללמוד להגן על עצמו מפני חיידקים ווירוסים. המערכת שתעשה זאת נקראת מערכת החיסון (הגוף שמגן עלינו). חיסונים הצילו המון אנשים בעולם.

בחיסון נותנים לגוף חלק קטן או מוחלש של החיידק או הוירוס. הגוף לומד להכין נוגדנים (חלקים שמראים לתאים היכן ההדבקה). כך כשמגיע המחלה האמיתית, הגוף מוכן.

אדוארד ג'נר המציא חיסון גדול ב-1796. מאוחר יותר פותחו עוד חיסונים שהצילו חיים.

בעזרת חיסונים הוכחדה מחלה קשה בשם אבעבועות השחורות. חיסונים גם הקטינו מאוד מחלות כמו פוליו.

ישראל נותנת סדרת חיסונים לילדים. רוב הילדים מחוסנים. יש פנקס חיסונים לתיעוד. יש חוק שדואג לפצות אנשים שנפגעו מחיסון.

היו טענות שחיסונים גורמים לאוטיזם. מחקרים גדולים הראו שאין קשר כזה. המאמר שטען זאת הוסר ב-2010.

תיומרסל הוא חומר ששימש כחומר משמר בחיסונים. הוא הוסר מהרוב המכריע של חיסוני הילדים. אין ראיות שהוא גורם לאוטיזם.

כש הרבה אנשים מחוסנים, גם ילדים חולים או חלשים מוגנים. זה נקרא חסינות העדר. אם פחות אנשים מתחסנים, מחלות חוזרות ויותר אנשים חולים.

בישראל קיים מיזם שבודק גני ילדים ומסייע להורים להשלים חיסונים.