חלבון ממברנה

בחלבון הממבוּנה (ממברנת התא) יש הרבה חלבונים שעושים את רוב העבודה של הקרום. חלקם כוללים קטע הטרנס-ממברנלי, כלומר החלק שעובר דרך שכבת השומנים. אצל חלק מהחלבונים הקטע הטרנס-ממברנלי הוא עוגן בלבד (למשל CD3-zeta), ולעומתם הוא החלק הפעיל (למשל תעלת H+ של וירוס השפעת, Influenza A M2).

חלבוני העברה (transport proteins) מעבירים יונים ומולקולות קטנות מצד אחד של הממברנה לצד השני. יש שני סוגים עיקריים.

תעלות הן חורים גליליים בממברנה שדרכם עוברים חומרים בדרך כלל במורד מפל הריכוזים. חלקן פתוחות תמיד וחלקן נפתחות ונסתמות באופן מבוקר. תעלות חשובות להולכת אותות עצביים, לקצב הלב, להפרשה ולכיווץ שרירים.

נשאים או טרנספורטרים מקלים על מעבר חומרים בדיפוזיה מזורזת. הם נקשרים לחומר, משנים צורה ומשחררים אותו בצד השני. תהליך זה לא דורש אנרגיה והוא נקרא העברה סבילה, מעבר במורד מפל הריכוזים.

לעיתים שני חומרים עוברים בו-זמנית, האחד למטה במפל והריכוז והשני נגדו. התנועה הכזאת יכולה להיות simport, כששניהם עוברים לאותו כיוון, או antiport, כשכל אחד עובר בכיוון שונה. בשני המקרים לא משתמשים ב-ATP.

משאבות הן נשאים שדורשים אנרגיה, בדרך כלל מ-ATP, כדי להזיז חומרים נגד מפל הריכוז. פעולה זו נקראת הובלה פעילה.

קולטנים (receptor proteins) מזהים אותות חיצוניים ומשפיעים על תהליכים חשובים בתא. הם שותפים בקביעת גדילה, חלוקה, התמיינות ואפילו מוות התא.

חלבוני היכרות הם גליקופרוטאינים, כלומר חלבונים שיש עליהם שרשרות סוכר. הם מסמנים את התא כ"אני" ומאפשרים לתאים חיסוניים להבדיל בין עצמי לזר. בתהליך ההתפתחות, חלבונים אלה מסייעים לתאים של אותה רקמה להיזהר ולהתאסף ביחד.

חלבוני היצמדות (adhesion proteins) הם גליקופרוטאינים שמחזיקים תאים בקרבתם. הם יוצרים צמתים ומחברים בין ציטופלזמות של תאים שכנים, ומאפשרים העברת חומרים מתא לתא.

אנזימים בממברנה מזרזים תגובות על פני משטח הקרום. דוגמה ידועה היא קבוצת הפוספוליפאזים.

חלבוני מבנה תומכים בממברנה באופן מכני. הם עוזרים לשמור על צורת הקרום ולמנוע קריסה של מולקולותיו.

ממברנת התא היא כיסוי דק שהכיל חלבונים רבים. חלק מהחלבונים עוברים דרך הקרום. החלק שעובר דרך הקרום נקרא טרנס-ממברנלי (כלומר עובר דרך השכבה).

חלבוני העברה מעבירים חומרים מצד אחד של הקרום לצד השני. יש שני סוגים עיקריים.

תעלות הן חורים קטנים בממברנה. דרכן עוברים בדרך כלל יונים. יש תעלות שנפתחות ולפעמים נסגרות. תעלות עוזרות לאותות עצביים ולכיוון פעימות הלב.

נשאים הם חלבונים שקושרים חומר, משנים צורה ומשחררים אותו בצד השני. זה קורה בלי אנרגיה. זה נקרא העברה סבילה (כלומר בלי להוסיף כוח).

משאבות מזיזות חומרים נגד הזרם. הן צריכות אנרגיה, בדרך כלל ATP. תהליך זה נקרא הובלה פעילה.

קולטנים הם חיישנים על הממברנה. הם קיבלו אותות מהסביבה. האותות משפיעים על גדילה וחלוקת התא.

חלבוני היכרות הם חלבונים עם שרשרות סוכר. הם מסמלים מי שייך לגוף. כך תאי החיסון מזהים מי חברותי ומי זר.

חלבוני היצמדות מחברים תאים יחד. הם עוזרים לבנות רקמות יציבות.

אנזימים בממברנה עוזרים לתגובות כימיות לקרות מהר יותר.

חלבוני מבנה תומכים בקרום. הם שומרים על הצורה של התא.