חלם

חֶלְם (פולנית: Chełm; אוקראינית: Холм/Хелм; גרמנית: Cholm; יידיש: קאעלם) היא עיר במזרח פולין. היא שוכנת במחוז לובלין, ממזרח לעיר לובלין וכ־20 ק"מ מגבול אוקראינה. בשנת 2005 אוכלוסייתה הוערכה בכ־72,595 תושבים. יהודים ישבו בחלם במשך מאות שנים, והקהילה היהודית הייתה גדולה ומשפיעה. באגדות העממיות היהודיות הפכה חלם לסמל של טיפשות ואבסורד, והכינוי "חכמי חלם" מציין לעיתים דמויות טיפשיות.

חלם קיימת מאז המאה ה־10. ב־981 נכללה בשטחי קייב־רוס, ובין 1018 ל־1031 הייתה חלק מפולין. ב־1233 קיבלה זכויות עיר, וב־1235 קבע בה הרוזן דנילו רומנוביץ' מצודה כמקום מושבו. ב־1261 הטטרים כבשו את העיר. ב־1366 המלך קזימיר הגדול סיפח את חלם לפולין והפך אותה למושב בישוף מחוזי. בעקבות חלוקות פולין נכללה העיר באימפריה הרוסית.

לאחר מלחמת העולם השנייה עבר הגבול בין פולין לברית־המועצות כמה קילומטרים ממזרח לעיר. היום זהו הגבול בין פולין לאוקראינה. המיקום הזה הפך את חלם לנקודת מעבר חשובה לסחורות בין האיחוד האירופי לשאר מזרח אירופה. מעבר הגבול הסמוך נחשב לאחד העמוסים ביבשת, ותושביה ופרנסיה מקווים שהוא יקדם את פיתוח העיר.

יהודים החלו להתיישב בחלם מהמאה ה־15. מיקומה על צירי מסחר בין לובלין, קובל, ורשה וקייב חיזק את מעמדה כלשוק משמעותי, ויהודים עסקו במסחר ובמלאכה. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בחלם כ־15,000 יהודים, כלומר כחצי מתושבי העיר.

מקורות פרנסה מרכזיים היו מסחר בבעלי־חיים ותעשיית העורות. בחלם פעלו בנקים יהודיים, בתי דפוס, ארגוני צדקה וסניף של טא"ז (ארגון בריאות יהודי). מערכות החינוך כללו חדרים מסורתיים, בתי ספר ביידיש ובעברית, ישיבות ובתי ספר דתיים ותרבותיים. פעלו גם מפלגות ציוניות שונות, אגודת ישראל והבונד, ואף נציגים בקומוניסטים הפולניים.

בין רבני העיר הבולטים נמנים רבי אליהו בעל־שם מחלם (המאה ה־16), הרב שלמה מחלם (המאה ה־18), והרב יוסף קזיס, מייסד חסידות חלם. בשנות ה־20 הוביל מרדכי עברי את מפלגת פועלי־ציון שמאל, ותפס תפקיד סגן ראש העיר בעקבות קואליציה פוליטית. ב־1930 נרצח על יד מתנגדים פוליטיים אנטישמיים.

עם תחילת המלחמה נכבשה חלם על ידי גרמניה בתחילת ספטמבר 1939. ב־25 בספטמבר הגיעה לשלטון זמנית הכוח הסובייטי, אך בהסכם ריבנטרופ, מולוטוב חזרה העיר לידי גרמניה ב־9 באוקטובר 1939. ב־1 בדצמבר 1939 הורה המפקד הגרמני על ריכוז 2,000 גברים יהודים בכיכר השוק. רבים הובלו לצעדת מוות להרוביישוב; כאלף נרצחו בדרך, ורבים טבעו בניסיון לחצות את נהר הבוג. רק כשמונים־מאות הצליחו לשוב לחלם.

בדצמבר 1939 הוקם יודנראט (מועצת יהודים שנקבעה על ידי הנאצים), ובאוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם. גטו הוא אזור שבו הובלו היהודים ונאסר לעזוב. המעבר אליו נמשך עד מרס 1941, והגרמנים החרימו רכוש וגבוהו כופר. בסוף 1941 נסגר הגטו. בפנים פעלה "שירות סדר", משטרה יהודית בת כ־150 איש, שפעלה תחת פיקוח גרמני.

ב־1942 הובאו לגטו פליטים יהודים מסלובקיה. בין מאי לנובמבר 1942 בוצעו סדרות אקציות, גירושים מאורגנים של יהודים מהגטו למחנות ההשמדה, בעיקר לסוביבור. מספרי האקציות העיקריים כוללים כ־4,300 בגירוש במאי 1942, כ־600 ביוני, כ־1,000 באוקטובר וכ־כ־4,000 בגירוש הסופי בנובמבר 1942. רבים נורו או נרצחו בדרכם. לאחר הגירושים פרצו רבים מהפולנים לגטו ובזזו בתים, ויהודים שנתגלו בבונקרים נרצחו. נצפו גם מעשי רצח של אנשי "שירות הסדר".

לאחר האקציות נותרו רק קבוצות קטנות של פועלי כפייה, וחלקן נשלחו לסוביבור בתחילת 1943. כמה יהודים הצטרפו לחילות פרטיזנים ביערות סביב העיר. לאחר שחרור חלם בידי הצבא האדום קם יוסף סרצ'וק כראש "המועצה היהודית" המקומית והקים בית כנסת. חיי קהילה יהודיים נמשכו עד 1950, ואז רוב שארית הקהילה היגרה לישראל, ארה"ב ודרום אפריקה, בין השאר בגלל אנטישמיות בפולין. כיום לא ידוע על יהודים החיים בחלם.

בקהילה היהודית המקומית פעלו חכמים וסופרים. בשירה ובספרות התפרסמה חלם כעיר של סיפורים טיפשיים. אגדות חכמי חלם הפכו לחלק מההומור היהודי. הכינויים "חכמי חלם" או "חלמאים" מציינים אנשים שעושים מעשים אבסורדיים או טיפשיים. לא ברור מדוע דווקא חלם הפכה לסמל זה; חוקרים הציעו סברה שיש בכך קשר למילה הפולנית "חולם", שלטענת חלקם פירושה "טיפש", אבל ייתכן שהקשר גם עובד הפוך, וכך מקור המילה קשור לשמה של העיר.

חֶלְם היא עיר במזרח פולין. היא קרובה לעיר לובלין וכ־20 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. בשנת 2005 חיו בה כ־72,595 תושבים.

חלם הייתה שם כבר במאה ה־10. היא שינתה שלטון כמה פעמים. ב־1233 קיבלה מעמד של עיר. במאות הבאות כבשו וטלטלו אותה עמים שונים. אחרי מלחמת העולם השנייה הגבול עבר ליד העיר. היום הגבול הזה מחזק את תפקיד חלם כמרכז מסחר בין פולין לאוקראינה.

יהודים חיו בחלם מהמאה ה־15. לפני מלחמת העולם השנייה חיו שם כ־15,000 יהודים. זה היה בערך חצי מהעיר. הם עסקו במסחר, במלאכות ובעיבוד עור. היו שם בנקים, בתי ספר, ישיבות ועיתונים ביידיש.

בין חכמי העיר היו רבנים חשובים. הקהילה עסקה גם בפוליטיקה ובארגוני עזרה.

במלחמה כבשו את חלם הנאצים. הם הקימו גטו (אזור שבו אילצו את היהודים לגור). בשנים 1942, 1943 גירשו רבים מהיהודים למחנות ההשמדה, בעיקר לסוביבור. מחנה השמדה הוא מקום שבו ניקבו ונהרגו אנשים רבים. הרבה יהודים מחלם נרצחו, וחלק אחר נשלח לעבודות בכפייה. אחרי המלחמה נותרו כמה ששרדו. עד 1950 רובם עזבו לפליטים ולמדינות אחרות. היום לא ידוע על יהודים בחלם.

בתרבות היהודית ידועה חלם כסמל לסיפורי טיפשות מצחיקים. הכינוי "חכמי חלם" מתאר אנשים שעושים טעויות מוזרות. יש שאומרים שזה קשור למילה פולנית שפירושה "טיפש". יש גם הסבר שאומר שהשם של העיר נתן את משמעות המילה.