חֶלְמִית (שם מדעי: Malva) היא סוג של צמחים עשבוניים במשפחת החלמיתיים. הסוג כולל בערך 53 מינים; לפי אתר WFO נספרים עד 65 מינים ו-9 תת-מינים. תפוצתם רחבה: אזורים סובטרופיים וטרופיים של אפריקה, אסיה ואירופה. בישראל גדלים שש מינים חד-שנתיים. שניים נפוצים במיוחד: חלמית קטנת-פרחים וחלמית מצויה. חלמית מצרית גדלה בערבות ובמדבר בבתי-גידול טבעיים בלבד. שאר המינים מופיעים באשפתות, חורבות, שדות נטושים ובצידי דרכים.
השם העממי המקובל הוא "חוביזה" או "לחם ערבי". במקורות עבריים יש גם את השם חַלָּמוּת/חֶלְמִית, שהופיעו במילונים ובכתבים היסטוריים.
הפרח בדרך כלל בעל 5 עלים (גביע, כותרת ושחלה). הרבה אבקנים (איברי המין הזכריים) מאוחים בבסיסם ויוצרים "צינור האבקנים", צינור שמקיף את עמודי העלי. גביעון הוא מבנה קטן (עלים מיוחדים) שמתחת לגביע הפרח; הוא מאפיין את הסוג.
הפרי הוא מפרדת, פרי שמתחלק לפרודות (חלקים) שכל אחד מהם מכיל זרע אחד. הזרעים בדרך כלל דמויי כליה ומעט עם אנדוספרם (תמיכה תזונתית בתוך הזרע) ולעיתים שעירים.
צמחים בסוג משתנים: חד-שנתיים, רב-שנתיים או שיחים, עומדים או שרועים. העלים מסודרים לסירוגין לאורך הגבעול, לעיתים מחולקים לאונות. הפרחים דו-מיניים (כלומר הפרח מכיל גם חלקים זכריים וגם נקביים) ובעלי סימטריה רדיאלית; הם מופיעים בקבוצות או בנפרד בחיקי העלים.
פרי ומעלים של מינים רבים ראויים למאכל. העלים נאכלים בסלטים, מבושלים, בחביתות או בקציצות מטוגנות. כמה מינים משמשים כצמחי נוי, ואחרים נחשבים לעשבים פולשים, בעיקר באמריקה.
בישראל בולטות במיוחד חלמית מצויה (Malva nicaeensis) וחלמית גדולה/כחולה (Malva sylvestris). חלמית קטנת-פרחים (Malva parviflora) נפוצה גם היא, ובמדבר גדלה חלמית מצרית (Malva aegyptia).
חלמית גדולה היא צמח חד-שנתי עד רב-שנתי, שכיח בגינות ובמקומות נטושים. גובהו 0.5, 1.5 מ'. העלים גדולים ועגולים עם אונות שטוחות. עלי הכותרת ורודים או לבנים עם פסים סגולים. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת מאי.
מין נדיר בישראל. נפוץ באזורים רחבים בעולם. צמח שעיר, פרחיו לבנים-ורודים. פריחה מסוף ינואר עד תחילת יוני.
מין ים-תיכוני נדיר בחוף ובאזורים מסוימים. העלים מחולקים ל-3, 5 אונות צרות. הפריחה נובמבר, אפריל.
צמח חד-שנתי או דו-שנתי בגובה 20, 60 ס"מ. העלים מסולסלים למחולקים ל-5, 7 אונות משוננות. עלי הכותרת בעלי פסים סגולים. פריחה מסוף ינואר עד תחילת יולי.
צמח חד-שנתי של מדבר וערבות בדרום הארץ. עלים מחולקים בדמוי כף יד. הפריחה ינואר, מאי.
צמח נפוץ, 10, 45 ס"מ, פרחיו לבנים-ורדרדים. נפוצה בבתי-גידול מופרעים ובצידי דרכים.
הסוג מעוג (Lavatera) בוטל טקסונומית ומיני המעוג הועברו ל-Malva. מחקר משנת 1998 מראה קרבה רבה בין הקבוצות. ההבחנה העיקרית קשורה למבנה הגביעון.
אלה מיני מעוג המתוארים כעשבים או שיחים ים-תיכוניים. לכל מין מאפייני שעירות, צבע פרחים ופריחה מאופיינת (חודשי הפריחה משתנים). מעוג כרתי דומה לחלמית מצויה אך נבדל בשעירות בולטת ובגביעון מאוחה. מעוג השיח הוא מין נדיר שזוהה בישראל בשנות ה-90.
חלמית (Malva) היא קבוצה של צמחים עם פרחים. קוראים לה גם חוביזה או "לחם ערבי".
החלמית גדלה באפריקה, אסיה ואירופה. בישראל יש כמה מינים. שניים נפוצים במיוחד: חלמית מצויה וחלמית קטנת-פרחים.
השם חוביזה מגיע מהערבית. יש גם שמות ישנים בעברית כמו חלמות וחלמית.
לפרח יש בדרך כלל חמישה עלים. אבקנים רבים מתחברים לצינור סביב העמדה. (אבקן הוא חלק זכרי בפרח.)
גביעון הוא חפיפה של עלים קטנים מתחת לפרח.
הפרי מתחלק לחלקים. כל חלק מכיל זרע אחד.
העלים מסודרים לסירוגין על הגבעול. חלקם מחולקים לאונות.
הפרחים בדרך כלל יש בהם גם אבקנים וגם שחלה. (זה נקרא דו-מיניים.)
העלים והפרי של חלק מהמינים אכילים. אפשר לבשל או להוסיף לסלט.
בזמן המצור על ירושלים, החוביזה שימשה כמזון.
חלמית מצויה: צמח קטן עד בינוני. פרח עם פסים סגולים. פורח בחורף ובאביב.
חלמית גדולה: פרחים ורודים או לבנים עם פסים כהים. גדלה בגינות ובמקומות נטושים.
חלמית קטנת-פרחים: נפוצה בצידי דרכים ובשדות. פרחיה קטנים.
חלמית מצרית: גדלה בערבות ובמדבר. עלים מחולקים כמו כף יד.
מעוג (Lavatera) הוא קבוצה שהתאחדה עם חלמית. חלק מהמינים דומים לחלמית.
תגובות גולשים