חמש אבנים

חמש אבנים הוא משחק ידוע שבו משליכים אבן אחת באוויר ומבצעים משימות בזמן שהיא באוויר. משחקים בו בחמישה אבנים קטנות, אבנים, זרעים או עצמות. זהו אחד המשחקים העתיקים ביותר; נמצאו עצמות משחק ומכלים במקומות פרה-היסטוריים ויוון העתיקה. באנגלית קוראים לו "ג'קס (jacks)" או "jackstones", מפני שמטילים אבנים באוויר.

הציוד הפשוט ביותר הוא חמש אבנים שווי גודל. בחירה מקובלת היא חלוקי נחל או קוביות מתכת קטנות. בעבר השתמשו גם בעצמות או בכוכבים מתכתיים.

בסיס המשחק זהה בגרסאות השונות: משליכים אבן אחת באוויר, אוספים אבנים מהרצפה לפי משימה מסוימת ותופסים את האבן שנזרקה. אם טועים, המהלך עובר לשחקן הבא (פסילה). המטרה היא להשלים סדרת שלבים בלי טעויות. המנצח הוא הראשון שמסיים את כל השלבים.

בישראל חמש אבנים הוא שם מקובל לחמישה עצמים קטנים מרובעים. המשחק מתאים לשחקן יחיד או לקבוצות. הוא דורש זריזות ידיים, מיומנות בזריקה ובתפיסה וזיכרון של השלבים.

ישנן גרסאות שונות אזוריות. העיקרון חוזר על עצמו, אך הסדר והשלבים משתנים. להלן תיאור של הוראות מרכזיות לפי גרסאות מקובלות.

בגרסה זו כל משתתף צריך לעבור סדרת "קונים" (קון = שלב כללי במשחק). התור עובר אחרי פסילה. מי שנפסל צריך לנסות שוב את הקון שבו נכשל בסיבוב הבא. יש שלושה קונים ראשוניים ושלוש דרגות מתקדמות; הקון האחרון נקרא "קון הקשה".

המבוא לכל קון כולל ארבע מהלכים עיקריים:

• ראשון: מפזרים את האבנים, בוחרים אבן אחת ומטילים אותה באוויר. בזמן מעוף האבן אוספים אבן אחת מהרצפה ותופסים את האבן שהושלכה. חוזרים עד שאוספים את כל האבנים.

• שני: כמו הראשון, אך אוספים אבנים בזוגות.

• שלישי: אוספים שלוש אבנים בבת אחת, ואז את הנותרת.

• רביעי: מניחים ארבע אבנים על הרצפה, מעיפים אבן אחת באוויר, תופסים ואז אוספים את ארבע ורק אז תופסים שוב את האבן שהושלכה.

בדרך כלל ילדים עושים שלישי ורביעי יחד. במהלך כל השלבים אסור להזיז אבן שלא אמורה להילקח.

אחרי המבוא יש שלבים מתקדמים: "על היד" (תפיסה מעל כף היד), "קוגלך", "החלפות", "תקיעות" ו"שער". לפני כל שלב כזה חוזרים על מהלך "ראשון" (או "שני/שלישי" לפי הקון).

מונחים חשובים:

• קון = שם לשלב גדול במשחק.
• פאץ' = מצב מיוחד שמשחק מכריז כדי להגן על ההתקדמות; יריב יכול להגיב.
• קון קשה = שלב מתקדם שבו הטעות עלולה להחזיר אותך לתחילת המשחק.
• אבוד = פסילה, כלומר כישלון שגורר איבוד תור.

יש מהלכים מיוחדים כמו "מחובר" (שילוב של שלישי ורביעי), ואפשרויות להקשות על השחקן בשלב ההתקדמות האחרון.

לפני המשחק מבצעים מהלך "על היד" כדי לקבוע מי מתחיל. השחקן שתופס בחזרה את המספר הגדול ביותר של אבנים מתחיל ראשון. קיימות דרכים שונות להכפיל או להגדיל את הנקודות בשלב זה באמצעות דרכי תפיסה שונות.

טעות בדרך, אי תפיסה, איסוף שגוי, ניעת אבן שלא הייתה אמורה לזוז או כל כישלון במשימה, מביאה לפסילה. הפסילה שולחת את התור לשחקן הבא.

זו גרסה קלה יותר, לפעמים נקראת כך בירושלים ובשפלה. במקום להשליך אבן באוויר, שמים את האבן על גב היד ומלקטים את שאר האבנים מהרצפה. בסיום כל מהלך משליכים את האבן ומתפסים אותה בכף היד.

במקומות אלה יש הרגלים שונים בסדר השלבים ובאופן צבירת הנקודות. ההגרלה לקביעת הסדר ולעתים שיטות ספציפיות לתפיסה (כמו "מיליונים") שונות מעט, אך הרעיון הכללי נשאר זהה: השלכה, איסוף ותפיסה.

הגרלה ראשונית קובעת את סדר המשתתפים. בשלב זה ניסיון התפיסה יכול גם לקבוע ניקוד התחלתי.

למרות השמות השונים והפרטים המקומיים, רוב הגרסאות כוללות את אותו רצף של אתגרים: איסוף יחידים, בזוגות, בערימות גדולות, תפיסות ממצב על היד ושיטות החלפה וסינון אבנים עד להשגת ה"קון הקשה" והניצחון.

חמש אבנים הוא משחק פשוט לילדים. משליכים אבן אחת באוויר. בזמן שהיא באוויר אוספים אבנים אחרות מהרצפה. בסוף תופסים את האבן שהושלכה.

אפשר לשחק עם אבנים קטנות, זרעים או חתיכות קטנות אחרות. המשחק ישן מאוד ונמצא גם בתרבויות ישנות.

צריך רק חמש אבנים דומות. אפשר להשתמש בחלוקי נחל או בחתיכות מתכת קטנות.

המטרה: להשלים שלבים בלי לטעות. אם טועים, התור עובר לשחקן הבא. המנצח הוא מי שמסיים ראשון.

ראשון אוספים אבן אחת בכל פעם. אחר כך אוספים זוג אבנים. אחר כך שלוש ואז את הרביעית. בסוף תופסים את האבן שהושלכה.

יש גרסאות שונות בישראל. בירושלים יש גרסה ארוכה עם "קונים" (קון = שלב גדול). בשפלה עושים גרסה קלה יותר עם חוקים קצת שונים.

קון = שלב גדול במשחק.
אבוד = כשטועים ולא מצליחים, מאבדים את התור.
חתול = גרסה קלה. מניחים את האבן על גב היד ומלקטים את השאר.

לפעמים מנסים מהלך שנקרא "על היד". מי שתופס הכי הרבה אבנים מתחיל ראשון.

המשחק מהנה וצריך בו זריזות ותרגול. כל גרסה שווה, העיקר לשחק וליהנות.