חסד מופלא

'''חסד מופלא'''
'''חסד מופלא''' הוא סרט ישראלי של הבמאי עמוס גוטמן מ-1992. זהו אחד הסרטים הישראליים הבודדים שעוסקים במחלת האיידס. איידס, מחלה קשה שגורמת להיחלשות המערכת החיסונית, מוזכרת בסרט בעקיפין. הסרט כולל פרטים ביוגרפיים מחייו של גוטמן, והיה סרטו האחרון לפני מותו מאיידס.

הסרט תוכנן בתחילה כקצר (50 דקות), אך הפך לסרט באורך מלא. גוטמן חיפש מימון במשך כשנה. בסופו של דבר מצא משקיע פרטי ולקח מענקים קטנים, והתקציב עמד על כ-100,000 דולר. ליהוק הסתיים באוקטובר 1991 וצילומים החלו בנובמבר 1991 ונמשכו כחודש. בעריכה נזקקו למימון נוסף, שהתקבל מקרן הקולנוע באפריל 1992. השחקן שרון אלכסנדר ערך בדיקת איידס כדי להכין את עצמו לתפקיד.

הסרט זכה בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים (יולי 1992). הוא גם קיבל פרס כסף בפסטיבל ואלנסיה בספרד (אוקטובר 1992), זכה לביקורות חיוביות בפסטיבל לונדון (דצמבר 1992) והוקרן בארצות הברית בפסטיבל פריימליין בסן פרנסיסקו (יוני 1993).

יונתן הוא צעיר תמים מתל אביב. הוא עובד במשמורת בבית ילדים שניהלה אמו. הוא גר בדירה שכורה ועוזר לפעמים לאחותו הצעירה. אהובו מיקי אינו נאמן.

יונתן פוגש את תומאס, גבר שבא מבית בניו יורק וחולה באיידס. תומאס מסתיר את מחלתו ומתקשה להתחייב לקשר. בין השניים מתפתח רומן קצר ועדין. תומאס חוזר לניו יורק ומשאיר את יונתן עם תקווה וכאב. שנים מאוחר יותר תומאס נפטר בניו יורק.

הסרט בוחן בדידות, חיפוש אהבה ויחסים מורכבים עם אמהות. יונתן ומיקי סובלים מקשיים רגשיים ולחצים משפחתיים. אמו של תומאס, המגולמת על ידי רבקה מיכאלי, מוצגת בדמות עדינה ומסוקרנת שזכתה לשבחים על הופעתה.

המחלה מוצגת בעדינות ובאופן מרומז: דרך תרופות, כאב וזהירות של תומאס. אין סצנות מין מפורשות ואין דיבור ישיר על כל הפרטים של המחלה. למרות זאת, הקשר בין יונתן לתומאס מוצג כ"חסד", אהבה כנה שלא מתממש פיזית, ולעתים נטולת פזיזות.

הסרט כולל שחקנים בולטים, ובראשם רבקה מיכאלי בתפקיד האם של תומאס.

בצוות היו אנשי מקצוע בולטים שבמהלך השנים המשיכו להצטיין, כמו אמנון זלאיט (צילום), עינת גלזר-זרחין (עריכה), אודי ירושלמי (הפקה), דרור שאול ושמוליק מעוז.

'''חסד מופלא'''
'''חסד מופלא''' הוא סרט ישראלי משנת 1992 שביים עמוס גוטמן. הסרט נוגע במחלת איידס (מחלה קשה). זה היה הסרט האחרון של גוטמן.

תחילה רצו לעשות סרט קצר, אבל בסוף הפכו אותו לסרט ארוך. הצילומים היו בסוף 1991 ועברו בעריכה עד האביב של 1992. הסרט קיבל פרסים בפסטיבל ירושלים ובוולנסיה. הוקרן גם בלונדון ובסן פרנסיסקו.

יונתן גר בתל אביב ועובד בבית ילדים שאמו מנהלת. הוא מתאהב בתומאס, שבא מבניו יורק וחולה באיידס. תומאס מסתיר את מחלתו ולבסוף חוזר לניו יורק. הם לא מצליחים להיות יחד בפועל. שנים אחרי זה תומאס נפטר.

הסרט מדבר על אהבה, בדידות וקשר עם הורים. הוא מציג את המחלה בעדינות, בלי סצנות מפחידות. האהבה בין יונתן לתומאס מוצגת כטובה ונקייה. רבקה מיכאלי שיחקה את אמו של תומאס וקיבלה שבחים על זה.

כמה יוצרים שעבדו על הסרט המשיכו להצליח בעבודתם מאוחר יותר, כמו צלם ועורכת ידועי שם.