חסידי אומות העולם מרומניה וממולדובה

ברומניה ובמולדובה פעלו רבים שלקחו חלק בהצלת יהודים בשואה. "חסידי אומות העולם" (כינוי של יד ושם, המוסד לזכרון השואה, לאנשים לא-יהודים שהצילו יהודים) מופיעים ברשימות ההכרה.

עד קיץ 2004 נרשמו ביד ושם 20,205 חסידי אומות העולם, ורק 60 מתוכם מרומניה. עם זאת, רבים אחרים סייעו והפעולות שלהם לא תועדו, ולעיתים שמם לא ידוע.

דוגמה בולטת: ב-14 במרץ 1944 עבדו 370 יהודים במחנה "טריכטי" בעבודות על מסילת ברזל לאודסה. מפקד המחנה, חייל אס.אס., קבע שיש לירות בהם לפני נסיגת הגרמנים, אבל סיור רומני בפיקודו של סמל אשר מנע את הרצח.

גם העברת סיוע ליהודים שהוגלו לטרנסניסטריה (האזור שאליו גירשו יהודים) הייתה אסורה. מי שעזר שם סיכן את חייו, כפי שקרה בפרשת יון בוגזה.

כמחצית מהחסידים הרומנים היו נשים. שתי נשים מהן נישאו ליהודים שהצילו והתיישבו בישראל. 28 מתוך 60 היו מרחבי טרנסילבניה, שהייתה תחת ריבונות הונגריה בתקופת השואה; 12 מהם היו הונגרים אתניים. החסידים באו מרקעים שונים, איכרים פשוטים, אקדמאים ואפילו המלכה האם אלנה.

ברומניה ובמולדובה היו אנשים שעזרו להציל יהודים בשואה. "חסידי אומות העולם" הם אנשים לא-יהודים שעזרו להציל יהודים. יד ושם הוא המקום ששומר זיכרון השואה.

עד 2004 רשמו ביד ושם כ-20,205 חסידים. רק 60 מהם היו מרומניה.

ב-14 במרץ 1944 עבדו 370 יהודים במחנה "טריכטי" על מסילה לאודסה. מפקד המחנה רצה להרוג אותם. סיור רומני בפיקוד סמל אשר עצר את זה.

עזרה ליהודים שגורשו לטרנסניסטריה (אזור שאליו גירשו אנשים) הייתה מסוכנת. אחד המקרים נקרא פרשת יון בוגזה.

כמחצית מהחסידים הרומנים היו נשים. שתי נשים נישאו ליהודים שהצילו ועברו לישראל. רבים מהם היו מטרנסילבניה. גם המלכה האם אלנה הייתה בין המצילים.