חצצית

חצצית הוא השם למכשיר לפיזור הפגנות ולמערכת נשק אל-הרג (נשק שמיועד לא להרוג) שעובד על ידי יידוי אבני חצץ קטנות. המערכת פותחה על ידי רפא"ל עבור צה"ל בתקופת האינתיפאדה הראשונה, במטרה ליצור אמצעי לפיזור הפגנות שאינו קטלני. הרעיון נשען על העובדה שאבן חצץ קטנה, בגודל דומה לזית, מהווה סיכון פחות מהשימוש בתחמושת רגילה, וגם על המחיר והזמינות הנמוכים של החצץ.

בתחילה יוצרה מערכת שנישאה על רכב (קומנדקר). אחר-כך פותחה גרסה שנישאה על ידי מסוק.

עקרון הפעולה מבוסס על מכונה חקלאית שמפזרת דשן. בחצצית הותקן מכל שממנו הוזרם החצץ אל מכל נוסף. במכל השני סבב ציר עם זרועות קצרות שבקצותיהן שקעים. האבנים נכנסו לשקעים אלו ובהשפעת הסיבוב הועפו החוצה דרך פתח ורוחבו נקבע כך שהעופרה כוסה קדמת הרכב. התוצאה הייתה פיזור יחסית אחיד של אבנים שנערכו למרחק של כ-50, 100 מטרים.

בגרסת המסוק החצץ פוזר בצנור בעזרת כוח הכבידה (החומר זורם מטה), ללא זרועות מסתובבות.

בעדות בפני ועדה נאמר שהחצצית הוכחה כחסרת אפקטיביות. טווח הזריקה לא עבר בדרך כלל 100 מטר, והנזק להמון לא היה משמעותי.

חצצית הוא כלי שפיזר הפגנות על ידי השלכת אבנים קטנות. זהו כלי שאמור לא להרוג. רפא"ל פיתחה אותו לצה"ל בזמן האינתיפאדה הראשונה.

בתחילה שמו את המערכת על רכב צבאי גדול. אחר כך עשו גם גרסה למסוק. מסוק זהו כלי מעופף גדול.

המנגנון דומה למכשיר שמשתמשים בו בשדות לפיזור דשן. מכל מלא אבנים מזין מכל נוסף. שם יש ציר מסתובב עם זרועות שיש להן שקעים. האבנים נשברות לשקעים ונהדפות החוצה. האבן טסה בדרך כלל 50, 100 מטרים.

במסוק האבנים יורדות בצינור רק בכוח הכבידה, כלומר הן נזרקות כשהן נופלות.

בחקירה אמרו שהחצצית לא היתה יעילה. האבנים לא הגיעו למרחק גדול, והן לא גרמו לנזק גדול לקהל.