חצר סרגיי

חצר סרגיי, הנמצאת במגרש הרוסים בירושלים, נקראת על שם הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ. בסוף המאה ה-19 גדל מאוד מספר הצליינים הרוסים שמגיעים לירושלים. ב-1882 הוקמה החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית (ארגון רוסי שסייע לצליינים וקנה נכסים בארץ). החברה הקלה על הנסיעה מרוסיה באמצעות הסכמי רכבות וספנות, וארגנה הובלה מיפו לירושלים.

כשהגיעו יותר מ-2,000 צליינים בחרה החברה לרכוש קרקע מצפון למתחם הקיים ב-1886 כדי להקים אכסניה נוספת.

הבניין נחנך ב-1890 ונקרא "מגרש הרוסים החדש" או "בניין סרגיי". הנסיך סרגיי היה נשיא החברה הפרבוסלבית, ואחיו, אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה, נכח בחנוכת הבניין. הבניין נבנה בסגנון הרנסאנס, ותוכנן על ידי האדריכל פרנק גיה (Frank Gia).

חצר סרגיי הייתה אכסנייה מפוארת לצליינים. במקום היו חדרי שינה מסוגים שונים, אולמות שינה גדולים, חדרי אוכל, מכבסה, מחסנים, חדר אורחים וספרייה. אחר כך הוסיפה החברה בית מרחץ. בין האורחים המפורסמים שהו שם גריגורי רשפוטין והסופר אנדרי ביילי.

בשנת 1914 הגיעו לפני פסחא כ-15,000 צליינים רוסים לירושלים, מספר שיא. חודשים ספורים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחריה ומהפכת 1917 פסק כמעט לחלוטין זרם הצליינים מרוסיה, והמתחם דועך.

בזמן שלטון הבריטים נעשה שימוש במבנים של מגרש הרוסים לתפקידים ממשלתיים. חלק מהנכסים היו בבעלות הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, חלק מופקעים על שם ממשלת הצאר, וחלק היו של החברה הפרבוסלבית. ב-1920 התפצלה הכנסייה הרוסית לשתי קבוצות: הכנסייה הרוסית הגולה והכנסייה שפעילה בתוך ברית המועצות.

הבריטים חכרו נכסים מהכנסייה הגולה והפכו את אכסניית הגברים לתחנת משטרה, את אכסניית הנשים לבית סוהר מרכזי, ואת חלקים אחרים לשיפוט ולמשרדי בריאות. חלק מבניין סרגיי נותר לשימוש החברה הפרבוסלבית.

ב-1949 הכירה ישראל בברית המועצות כיורשת נכסי ממשלת הצאר בארץ. עדיין היו סכסוכי בעלות בין הכנסייה, החברה הפרבוסלבית וברית המועצות. משרד החקלאות התמקם בחלק מבניין סרגיי. ב-1952 הוחלט שהאפוטרופוס הכללי (גוף שמנהל ונצבר נכסים) ינהל חלק מהנכסים, בעקבות מחלוקות על הבעלות.

במהלך השנים המשיכו תביעות ובקשות להבהרת הזכויות, והאחזקה מותאמת להסכמים ולמשא ומתן בין ישראל, ברית המועצות ובעלי דין נוספים.

לאחר קריסת ברית המועצות המשיכה רוסיה לתבוע בעלות על נכסי החברה. בתחילת שנות ה-90 ישראל הסכימה להעביר חלק מהמקרקעין לרוסיה, תוך הבטחה שלא לפגוע בדיירים.

בשנות ה-2000 הושקעו משאבים להסדרת הנושא. ב-2008 המליצה ועדה להעביר את בניין סרגיי לקניין המדינה, ובהמשך הוחל תהליך העברה לרוסיה. חלקים מהמתחם הועברו רשמית לבעלות רוסיה ב-2009. ב-2011 ומדי-בשנים שבאו הוסרו משרדים ישראליים מהמתחם כדי לאפשר העברה חלקה. תהליך המסירה הושלם סביב 2012.

ב-18 ביולי 2017 נחנך המתחם לאחר שיפוץ, והפך למלון בוטיק קטן של 22 חדרים ועוד שתי סויטות. במקום גם מסעדה ומרכז מבקרים שמספר את סיפור המתחם.

בחצר מופיעים דגלים ושחזור של מבנים שונים. נשמרו גם מבנים כמו צריפי משק שהוסבו לאולמות, בריכת דגים וחצר פנימית. בעמדות מסוימות נראית עדות לשימושי בטחון בכלל תקופות שונות, בין השאר עדויות מתקופת השלטון הבריטי.

חצר סרגיי היא מקום ישן בירושלים. היא שייכת לחלק שנקרא מגרש הרוסים. בסוף המאה ה-19 הגיעו הרבה חולים-צליינים רוסים לבקר.

החברה הפרבוסלבית (קבוצה שעזרה לצליינים) בנתה כאן בניין חדש.

הבניין נפתח ב-1890 ונקרא על שם הנסיך סרגיי. הוא היה יפה ומסודר. היו בו חדרי שינה, חדרי אוכל, מכבסה וספרייה. כמה אנשים מפורסמים ביקרו שם.

בשנת 1914 הגיעו לירושלים כ-15,000 צליינים רוסים. אחר כך פרצה מלחמה, והבילויים ירדו.

האנגלים השתמשו בחלקים מהבניינין לתחנת משטרה ולבית סוהר. חלקים אחרים נשארו אצל הכנסייה והרוסים.

אחרי 1948 היו הרבה מחלוקות מי הבעלים של הנכסים. שנים רבות גדשו סכסוכים בין ישראל, ברית המועצות והכנסייה. חלקים מהמגרש שימשו לשירותים של המדינה.

בסוף המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 סודרו העניינים. חלקים הועברו לרוסיה. ב-2017 המקום שופץ והפך למלון בוטיק קטן. יש בו מסעדה ומוזיאון שמסביר את ההיסטוריה.

בחצר יש חצר פנימית, בריכה קטנה ונקודות זיכרון שמראים שימושים ישנים של המקום.