חקר ההפרטה בוחן איך הפרטה מדינית מעצבת את החברה והמדינה המודרניות. התחום התרחב בשנות ה-80 ונעשה למוכר.
עמדת החוקרים משפיעה על מסקנותיהם. רוב הספרות המקצועית תומכת בהפרטה, כחלק מהמגמה בכלכלה לצמצום מעורבות המדינה ולהדגשת רווחיות. גישה זו רואה בהפרטה כלי לשיקום המשק.
המכון המפורסם ביותר התומך בהפרטה הוא מכון אדם סמית בלונדון. מכוני מחקר נוספים שמניחים עמדה תומכת כוללים את Reason Foundation ואת Heritage Foundation.
יש ספרות מועטה שמתנגדת, למשל האסופה "הפרטה?" שמשקפת את עמדת האיגודים באנגליה.
לא הושגה הגדרה מוסכמת להפרטה, ובשל זאת חקר התחום מגוון ולעתים לא ברור. חוקרים כמו לונדקוויסט ודנליווי הציעו הגדרות ושיטות סיווג. רוב העבודות הן מחקרי מקרה, כגון הפרטת תחבורה ציבורית או חינוך, וכן ניתוחים של מדינות בודדות. קיימת גם ספרות פרקטית שמנסה להנחות איך לבצע הפרטה.
חקר ההפרטה בודק איך הפרטה משנה את המדינה והחברה.
התופעה התרחבה בשנות ה-80 והשם הפך נפוץ.
רוב החוקרים תומכים בהפרטה. הם מדגישים הפחתת מעורבות המדינה.
יש גם כמה מחקרים שמתנגדים. דוגמה היא האסופה "הפרטה?".
אין הסכמה על הגדרה אחת. הרבה מחקרים בודקים מקרים, כמו תחבורה וחינוך.
יש גם מדריכים שמציעים דרכים מעשיות להפרטה.
תגובות גולשים