חשבונאות

חשבונאות פיננסית עוסקת ברישום ובניתוח של אירועים כספיים בעסק או ארגון. מטרתה היא לספק סיכומים ותוצאות ולדווח עליהם לבעלי עניין, כגון מנהלים, בעלי מניות, נותני אשראי, רשויות המס והציבור.

לצד הדיווח החיצוני, המערכת המשמשת בארגון משמשת גם לצרכים פנימיים, כמו חשבונאות ניהולית (כלומר שימוש בחשבונות לניהול ותמחור). רואה חשבון בוחן לעיתים את פנקסי החשבונות של החברה.

החשבונאות פועלת בכל מקום שיש תנועה כספית: בעסק פרטי, בעמותה ובמוסד ציבורי. רישום מדויק של הכנסות והוצאות, קנייה ומכירה, ותנועות מלאי מאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית של הארגון.

דו"חות כספיים נערכים על פי כללים מקובלים. הדו"חות העיקריים הם: מאזנים (צילום מצב נכסים והתחייבויות ביום מסוים), דוח רווח והפסד (כמה הרוויחו או הפסידו בתקופה), דוח על השינויים בהון והדוח על תזרימי מזומנים (תנועת מזומן).

החשבונאות כוללת גם תחזיות, תכנון פיננסי וניתוח מידע. מדידה של מלאי ושערוך נכסים הן חלק מעבודת ההערכה.

ביקורת חשבונות היא בדיקה שמטרתה לוודא שהדו"חות נכונים ושהתנהלות העסק תקינה. הביקורת נעשית על ידי רואי חשבון מוסמכים. תאגידים ציבוריים שמניותיהם נסחרות בבורסה מפרסמים דו"חות שנתיים ורבעוניים, והרואי חשבון בודקים אותם.

רישומים כלכליים נמצאים כבר במצרים העתיקה וברומא. החשבונאות המודרנית החלה בתקופת הרנסאנס באיטליה, עם המצאת שיטת החשבונאות הכפולה (רישום חובה וזכות). לוקה פאצ'ולי בפירנצה במאה ה-15 תיאר שיטה זו והפיצה אותה. מעבר לשימוש בספרות הודיות-מערביות הקל על הרישומים.

התקנים החשבונאיים נקבעים על ידי גופים מקצועיים מקומיים ובינלאומיים. בישראל נעשה יישור לקו התקינה הבינלאומית בתחילת המאה ה-21, וסטודנטים לומדים על פי התקינה הבינלאומית מאז 2007. חברות הנסחרות בתל אביב מחויבות לדווח לפי התקינה הבינלאומית עבור תקופות החל מ-1 בינואר 2008.

החשבונאות נשענת על עקרונות, הנחות יסוד ומוסכמות חשבונאיות שמנחות את רישום והצגת המידע.

בסוף תקופה חשבונאית מייצרים דו"חות מרכזיים שמראים את תוצאות הפעילות ומצב הנכסים וההתחייבויות. המאזן הוא תמונת מצב ליום ספציפי, בעוד דוח רווח והפסד מראה תוצאות לאורך התקופה.

המעבר ממדידה לפי עלות היסטורית למדידה לפי ערך נוכחי (שווי שוק) יצר אתגרים. שינויים אלה פתחו אפשרויות לשוני בדיווחים, והיו שערוריות כלכליות שהעלו שאלות לגבי מהימנות הדיווח.

לצורכי מס קיימת בישראל גם חשבונאות חד-צידית עבור עסקים מסוימים. שיטה זו שונה מכללי הדיווח המקובלים.

קיימים גופים מקצועיים ורשויות שמגדירים תקנים ופיקוח על מקצוע החשבונאות ורואי החשבון בישראל.

חשבונאות פיננסית היא רישום וניתוח של כסף בארגון. רישום = כתיבה מסודרת של מה שקורה בכסף.

המטרה היא להראות למנהלים, לבעלים ולרשויות כמה כסף נכנס ויצא. זה חשוב גם לבנקים ולציבור.

חשבונאות מתקיימת בכל מקום שיש כסף. היא רושמת הכנסות, הוצאות, רכישות ומלאי. רישום נכון נותן תמונה ברורה של מצב העסק.

ביקורת היא בדיקה שמוודאת שהדיווח נכון. רואה חשבון = אדם שלמד והוסמך לבדוק את הדו"חות.

רשומות כלכליות נמצאו כבר במצרים העתיקה וברומא. בתקופת הרנסאנס באיטליה הומצאה החשבונאות הכפולה. לוקה פאצ'ולי מסר את השיטה במאה ה-15. חשבונאות כפולה = רישום כפול של כל פעולה, משני צדדים.

כללים חשבונאיים נקבעים על ידי ארגונים מקצועיים. בישראל אימצו כללים בינלאומיים משנות ה-2000. חברות בבורסה חייבות לדווח לפי הכללים האלה.

יש דוח שמראה נכסים וחובות ביום מסוים (מאזן). ויש דוח שמראה רווח או הפסד במשך תקופה (דוח רווח והפסד). דוחות אלה מסבירים מה קרה לכסף.

יש גם שיטות שונות לצורכי מס. לדוגמה, חשבונאות חד-צידית משמשת עסקים מסוימים.