חשיבה המצאתית שיטתית

חשיבה המצאתית שיטתית היא דרך מסודרת למצוא פתרונות חדישים ופשוטים שלעיתים נחשבים לגאוניים. היא מתמקדת בהובלת המחשבה אל ״פתרון המצאתי״ במקום בחיפוש חופשי של רעיונות. השיטה מבוססת על TRIZ (ראשי תיבות ברוסית: תיאוריה של פתרון בעיות יצירתי), שפיתח גנריח אלטשולר בסוף שנות ה-40 והמשיכה להתפתח בישראל על ידי רוני הורביץ וינקו גולדברג.

השיטה נשענת על שני עקרונות מרכזיים. "עקרון העולם הסגור" אומר שהפתרון צריך להשתמש בעיקר בחומרים ובמרכיבים שכבר קיימים בעולם הבעיה. "עקרון ניתוק הגורם לבעיה מתוצאתה" אומר שאפשר לנסות לבודד את הגורם שמייצר את התוצאה הרעה, או אפילו להפוך אותו כך שיתרום לתוצאה הרצויה.

השיטה מדגישה פתרונות בעלי "חן" או אלגנטיות: פשוטים, עם מעט חלקים, חסכוניים ועמידים בזמן. לעומת חשיבה יצירתית כללית, שמחפשת רעיונות מגוונים ולעתים מסובכים, חשיבה המצאתית שואפת לפשטות ויעילות.

אופייני לפתרון המצאתי להשתמש בחלק הבעייתי כפתרון. לדוגמה: שלג שנערם סביב בסיס אנטנה מחזק את עמידתה בסערה. סיפור אחר: חרב גוליית שימשה את דוד לניצחון עליו.

אחד האתגרים הטיפוסיים הוא ״סתירה פיזיקלית" (Physical contradiction), מצב שבו חלק אחד במערכת צריך למלא שתי פונקציות סותרות בו זמנית. השיטה מספקת טכניקות לחשוב איך לפתור סתירות כאלה ולייצר פריצות דרך.

TRIZ הוצגה בישראל בתחילת שנות ה-80 דרך ספרים וקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-90 הורביץ וגולדברג פיתחו והנחילו את השיטה באוניברסיטה ובמוסדות שונים. משרד החינוך ערך הכשרות מורים, ופורד ואף תעשיות אחרות אימצו את הגישה. ב-1996 נוסדה חברה מסחרית בשם SIT להטמעת השיטה בתעשייה.

מאוחר יותר פותחו גם משחקי מחשב חינוכיים המבוססים על העקרונות, ובהם גרסאות לילדים ולכל המשפחה, שבאו מתוך צוות מייסד ומוסדות חינוכיים.

חשיבה המצאתית שיטתית היא דרך למצוא פתרונות חכמים ופשוטים לבעיות. TRIZ (שמה של השיטה ברוסית) נולדה על ידי גנריח אלטשולר אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנים לאחר מכן עבדו עליה רוני הורביץ וינקו גולדברג בישראל.

עיקרון ראשון: עקרון העולם הסגור. פירושו להשתמש בעיקר במה שכבר נמצא סביב הבעיה. עיקרון שני: לנתק או להפוך את הגורם לבעיה, כך שהוא יפסיק לגרום לנזק.

דוגמאות קצרות:
שלג סביב אנטנה מחזק אותה בסערה. חרב של יריב שימשה לכלי לניצחון.

TRIZ הוכנסה לישראל בשנות ה-80. אחרי זה לימדו אותה במכללות ובבתי ספר. גם חברות גדולות כמו פורד למדו את השיטה.

יוצרי השיטה הפיקו משחקים חינוכיים. במשחקים יש דמות דומה לפרופסור איינשטיין שמנחה את השחקן.