חתושה

חַתּוּשה (או חַתּוּשַש) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית. שמה מופיע גם בצורת תעתיק עם סיומת -ש, שמציינת צורת יחס (צורת שייכות או יחס דקדוקי). הריסות העיר נמצאות ליד הכפר בוע'זקוי (Boğazköy) בלולאת נהר הקיזילאירמק במרכז אנטוליה, כ־145 קילומטרים ממזרח לאנקרה. העיר הוכרזה אתר מורשת עולמית ב־1986.

לפני המאה ה־20 לפנה"ס היה במקום יישוב חתי (החאתים, תושבי המקום). במאות ה־19, 18 לפנה"ס הגיעו סוחרים אשוריים והקימו תחנת סחר שנקראה כרום כנש (Karum Kanesh). מרכז המסחר האשורי באנטוליה התבסס בנשש (מזוהה עם קילטפה). האשורים הכירו לעיר את הכתב, ששימש לרישום עסקאות.

סדרת תאריכים בעזרת פחמן־14 מראה שהעיר נשרפה בסוף המאה ה־18 לפנה"ס, ככל הנראה על ידי אניתש בן פיתחנש, מלך קושרש. דור אחד אחר כך קבעו המלכים החתים את מושבם בחתושה. החתים דיברו שפה הודו־אירופאית ועיקרו השתלב באזור. המלך הראשון הידוע שנשא את השם חתושיליש קבע את תחילת שושלת המלכים, כיום מוכרים כ־27 שמות מלכים.

בעת שיאה כיסתה העיר כ־1.8 קמ"ר. החלק הפנימי כיסה כ־0.8 קמ"ר וכלל מבנים מנהליים ומקדשים. העיר החיצונית התפרסה על כ־1 קמ"ר, ושעריה קושטו בתבליטי לוחמים, כפירים וספינקסים. מחוץ לחומות היו בתי קברות רבים, ובחלקם נמצאו סימני שריפה של גופות.

בסביבות 1200 לפנה"ס הותקפה העיר על ידי הפריגים. החורבן של חתושה קשור למשבר גדול שעבר על אזור המזרח הים־תיכוני במעבר מתקופת הברונזה לתקופת הברזל, וכלל גליה של הגירות ועימותים, כגון תנועות ה"עמים".

העיר נחתה בחורבות עד תחילת החפירות הארכאולוגיות ב־1906 על ידי החברה האוריינטלית הגרמנית בראשות הוגו וינקלר. חפירות אלו נפסקו בשנות המאבקים הבין־לאומיים.

אחת התגליות החשובות היא ארכיון חתושה, מאות ואלפי לוחות טיט עם כתבים. בלוחות אלה נמצאו מסמכים בשש שפות: חתית, אכדית (שפת דיפלומטיה), חורית, חאתית (שפת החאתים), לווית ופלאית. בין הלוחות בולט חוזה השלום בין מצרים לחתים מתקופת רעמסס השני; העתק שלו מוצג בבניין האו"ם בניו יורק.

בסך הכל נתגלו בערך 30,000 לוחות בחתושה. גנזכים נוספים התגלו באתרים אחרים באנטוליה, ובממצאים אלה מוצגים כיום במוזיאונים באיסטנבול ובמוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה.

חֲתוּשָּה הייתה עיר גדולה ובירת החתים. הריסותיה ליד הכפר בוע'זקוי על נהר הקיזילאירמק. היא במרכז טורקיה, קרוב לאנקרה. העיר הוכרה כאתר מורשת עולמית ב־1986.

לפני אלפי שנים גרו במקום אנשים בשם חאתים. לאחר כך הגיעו סוחרים אשורים ובנו תחנת סחר. האשורים הביאו לעיר כתב. מאוחר יותר העיר נשרפה על ידי מלך בשם אניתש. עוד קצת אחרי זה החתים הפכו את המקום לבירתם.

בעת שיאה כיסתה העיר שטח גדול. בפנים היו מקדשים ובניינים חשובים. בחוץ היו שערים עם פסלים של לוחמים ולביאות. מחוץ לחומות היו קברים רבים.

בסוף התקופה הגיעו פעמיים שינויים גדולים. בערך בשנת 1200 לפני הספירה העיר הותקפה. החורבן של חתושה היה חלק משינויים גדולים באזור.

ב־1906 הגיעו חוקרים ותחילו לחפור. הם מצאו ארכיון, הרבה לוחות טיט עם כתבים. הכתבים נכתבו בשש שפות שונות. אחד הלוחות הוא חוזה שלום בין מצרים לחתים. העתק של החוזה מוצג בבניין האו"ם בניו יורק. כ־30,000 לוחות נמצאו שם. ממצאים נוספים מוצגים במוזיאונים באיסטנבול ובאנקרה.