טאהא חוסיין

טָאהָא חוסֵיין (1889, 1973) היה אינטלקטואל (אדם שעוסק ברעיונות ובכתיבה), סופר, היסטוריון ומבקר מצרי. למרות שהתעוור בילדותו, הוא היה רקטור (ראש) של אוניברסיטת אלכסנדריה וכיהן כשר החינוך של מצרים. כינו ihn ״הדיקן של הספרות הערבית״ והוא נחשב לאחד מחשובי החשיבה המצרית במאה ה-20.

חוסיין נולד בדרום מצרים והתעוור בגיל שש עקב מחלה. הוא היה בנו השביעי במשפחה גדולה. בילדותו למד בכּוּתַאבּ (חדר לימוד דתי) ולמדה שם את הקוראן בעל־פה. בגיל 13 עבר לקהיר ולמד באוניברסיטת אל-אזהר, מוסד דתי חשוב, אך סירב לקבל חינוך שמרני ומסורתי בלבד.

בצעירותו שהה בצרפת, שם הכיר את אשתו סוזאן. היא קיבלה מהר את הכינוי "הקול המתוק" כי קראה לו בקול בעת שלמד צרפתית. להם נולדו שני ילדים, אמינה ואחיה מוניס, שלימים היו דמויות בולטות במצרים.

חוסיין הצטרף לאוניברסיטת קהיר אחרי שהוקמה ב-1908. ב-1914 היה מבין הבוגרים הראשונים שקיבל תואר דוקטור (PhD), וכתב תזה על אבו אל-עלאא אל-מערי, משורר ופילוסוף עיוור. לאחר מכן השיג דוקטורט שני בסורבון שבצרפת ב-1917, והיה למצרי הראשון שקיבל תארים אלה בצרפת.

בשובו למצרים לימד היסטוריה באוניברסיטת קהיר והיה הרקטור המייסד של אוניברסיטת אלכסנדריה. חיבר מאמרים וספרים רבים. בין כתביו המפורסמים נמצאת הביוגרפיה שלו "הימים" ("אל-איאם"), וכן חיבור משמעותי על השירה הטרום-אסלאמית.

ספרו על הפואטיקה הטרום-אסלאמית טען שאצל חלק מהשירים המסורתיים ייתכן שיש זיופים שנוצרו כתוצאה מתחרות שבטית. הוא אף רמז שלא תמיד ניתן לקבל את הקוראן כמקור היסטורי אובייקטיבי. זאת גרמה לזעם אצל אנשי דת, ותביעות נגדו הועלו. התובע הכללי קבע שמדובר במחקר אקדמי, ולכן לא הועמד לדין. הספר נאסר זמנית ויצא מאוחר יותר בעריכה מסוימת.

חוסיין היה ממובילי הרנסאנס המצרי ותמך ברעיונות הלאומיות המצרית. הוא טען שהקידמה במצרים תצמח מהכרת השורשים העתיקים של המדינה. כמלאכת חייו שימש לקידום החינוך והלחם בבורות, ובשנת 1950 כיהן כשר החינוך והקדיש מאמצים לשיפור החינוך בפריפריה.

כתביו מפורסמים וכוללים כמה נושאים מרכזיים: ביוגרפיה, מחקרים ספרותיים והיסטוריים וכתיבה על חינוך ומודרניזציה. רוב עבודותיו פורסמו ב-16 כרכים, וביניהן "הימים" ו"על הפואטיקה הטרום-אסלאמית". כמה מיצירותיו תורגמו לשפות אחרות.

טאהא חוסיין (1889, 1973) היה כותב וחכם מפורסם במצרים. אינטלקטואל זה אומר אדם שאוהב לחשוב ולכתוב רעיונות. הוא התעוור כשהיה ילד, אבל המשיך ללמוד וללמד.

חוסיין נולד בדרום מצרים. כשהיה קטן למד בחדר לימוד דתי שנקרא כּוּתַאבּ. בגיל 13 עבר לקהיר ולמד במוסד דתי חשוב בשם אל-אזהר. לאחר מכן נסע לצרפת ולמד שם שנים רבות.

הוא נשא אישה בשם סוזאן. היא קיבלה ממנו את הכינוי "הקול המתוק" כי נהג לשמוע אותה קוראת לו. להם היו שני ילדים, ואמינה הייתה מאמינה גדולה בחינוך.

חוסיין קיבל תואר גדול שנקרא דוקטורט. דוקטורט זה הוא תואר של חוקר שעושה מחקר ארוך. הוא חזר למצרים ולימד היסטוריה. בהמשך היה ראש של אוניברסיטה בעיר אלכסנדריה.

הוא כתב ספרים רבים. אחד הספרים שלו בדק שירים עתיקים מאוד. הוא אמר שאולי חלק מהשירים שונו בזמן העתיק. זה הרגיז חלק מאנשי הדת, והדיון עורר מחלוקת. בסוף לא נקנסה והספר יצא שנית בעריכה.

חוסיין האמין שחינוך مهم מאוד. בשנת 1950 הוא היה שר החינוך ועבד על כך שיותר ילדים ילמדו ויפתחו את המדינה.

הוא כתב ביוגרפיה גדולה בשם "הימים" וכתבים נוספים על ספרות והיסטוריה.