המתיחות בחברון גברה אחרי הכיבוש הבריטי ועליית הלאומיות הפלסטינית. הצקות והתגרויות כלפי יהודים הוצגו כבר בשנות ה-20. הוועד היהודי הצביע על ארגונים שסייעו להסלמה.
ב-23, 24 באוגוסט 1929, במסגרת מאורעות תרפ"ט, פרצו מהומות אלימות ברחבי הארץ. מפקד המשטרה בחברון היה ריימונד אוסוואלד קפראטה. כוחו כלל כ-18 שוטרים רכובים ו-15 רגלים; רק שוטר אחד היה יהודי. בשישי פורסמו שמועות על פגיעה בערבים בירושלים. התקבצו המונים והחלו יידויי אבנים והתקפות על בתי יהודים. כמה יהודים נפגעו ואף נרצחו במהלך האירועים שקדמו לשבת.
בבוקר שבת, 24 באוגוסט, מצטברים אלפי מתפרעים וחודרים לבתי יהודים. כוחות המשטרה לא הצליחו להשיב את הסדר. נהרגו עשרות תושבים; רבים נטשوا את הבתים. בין ההרוגים היו רבנים, תלמידי ישיבה ומשפחות. בתי חולים ומרפאות נפגעו, והטיפול בפצועים היה קשה.
כ-263 יהודים ניצלו בזכות ערבים שכיבדו את הקשרים השכונתיים. מצילים ידועים כללו משפחות ותושבים מקומיים שסיפקו מקלט והעבירו אנשים למקום בטוח.
בטבח נרצחו 67 יהודים. 44 נפצעו קשה ו-21 נפצעו קל. שליש מן ההרוגים היו תלמידי ישיבת חברון. הבריטים הוציאו הנחיה לקבורה מזורזת ונטלו את השורדים מהעיר. היהודים גורשו לחלקם לירושלים והעיר ננטשה כקהילה יהודית.
היישוב היהודי חודש חלקית ב-1931, אך רוב התושבים עזבו שוב בשנות ה-30. הקהילה היהודית שב והתבססה בחברון רק אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967.
במוזיאון חברון ובאתרים מקומיים מוצגים זכרונות מטבח 1929. התקיימו טקסים ומאמצים ציבוריים להנצחה, כולל החלטה לציין את הטבח בטקס ממלכתי במועדים מעגליים.
בחברון הייתה תקופה קשה לפני שנים רבות. היו מריבות בין חלק מהתושבים היהודים לערבים.
ב-23, 24 באוגוסט 1929 פרצו מהומות גדולות. שוטרים בריטים ניסו לשמור על הסדר. בשישי התחילו דיבורים וקבוצות התאספו ברחובות.
בשבת התפתחו קרבות והמון גדל. כמה בתים נשרפו והרבה אנשים נפגעו. בסוף האירועים רבים מהיהודים נאלצו לעזוב את העיר.
חלק מהשכנים הערבים עזרו והסתירו משפחות יהודיות. כ-263 אנשים ניצלו בזכותם.
באותם ימים נהרגו 67 יהודים. עוד רבים נפצעו. אחרי האירועים רבים הועברו מירושלים חזרה, וחלק מהקהילה שבו ב-1931. רוב היהודים עזבו שוב בשנות ה-30. יהודים חזרו לחברון רק אחרי 1967.
יש מוזיאון בחברון שמספר על האירועים. מתקיימים זכרונות וטקסים כדי לזכור את הנפגעים.
תגובות גולשים