מגדל עדר

מגדל עדר היה היישוב היהודי הראשון על אדמות גוש עציון בעת החדשה.

היישוב נוסד בחורף תרפ"ז (1927), כ-20 ק"מ מירושלים על הדרך לחברון. יוזמי ההקמה היו אנשי מאה שערים בירושלים, והמתיישבים הראשונים היו יהודים תימנים משכונת הצריפים בתל אביב. להקמת היישוב הוקמה חברה בשם "זיכרון דוד" בראשות יצחק גרינוולד. חברה (ארגון שהוקם כדי לקנות ולנהל אדמות) נועדה ליישב את המקום ולפתח חיי תורה.

השם נלקח מהמקום המקראי מגדל עדר שמוזכר בספר בראשית. בתרגום יונתן מופיעה גם קישוריות תקוות משיחיות; משיח כאן הוא לפי האמונה היהודית דמות שעתידה להתגלה בעתיד.

היישוב החזיק מעמד כשנתיים. התנאים היו קשים מאוד, במיוחד מחסור במים ובקרקע חקלאית. היישוב חרב במאורעות תרפ"ט (1929).

הרעיון להקים מושבה דתית הועלה בשנים תרפ"ד, תרפ"ה על ידי יצחק גרינוולד וחבריו. הרב יחיאל מאיר מורגנשטרן תמך ביוזמה. ב-15 באוקטובר 1925 החברה נרשמה כאגודה הדדית. מטרת החברה הייתה לשלב חיי תורה, התיישבות חקלאית ותקוות משיחיות.

החברה חיפשה קרקעות ופעלה באופן עצמאי. פניות לסיוע מהמוסדות הלאומיים נדחו.

עליית הקרקע החלה ב-2 בינואר 1927. המשפחות בנו צריפים והחלו להכין קרקע לנטיעות ולמשקי חלב. האתר שכני לבריכת מים בריטית ולתחנת משטרה, והמנזר הרוסי ניצב על הגבעה ממערב.

בהתחלה רוב המתיישבים היו תימנים. בהמשך הגיעו גם משפחות אשכנזיות. הקמת מבנים דתיים כללה בית כנסת ומקווה. לא נערכה חלוקת קרקעות מסודרת, והקשרים עם המוסדות הלאומיים היו מועטים. בימים רגילים התקיימו יחסי מסחר עם הכפר הערבי בית־אומר.

תנאי החיים היו קשים. היה מחסור במים, בציוד חקלאי ובהכשרה מקצועית. המתיישבים ניסו לנטוע עצי פרי וגפנים ולהקים משקים לבעלי חיים, אך רבים נאלצו לפרנס את משפחותיהם בירושלים. תוכניות רחבות של המייסדים, כגון הקמת ישיבה, יצאו לפועל באופן מצומצם.

בחורף נחתה סופת שלג כבדה. הצריפים לא עמדו בסערה, וגגו של צריף עף. השלג נמשך שבועות והכבישים נחסמו. תושבים מכפר בית־אומר ואנשי חברון, בייחוד ביוזמת הרב יחזקאל סרנא, הביאו מזון ועזרה והצילו את המתיישבים מקור ורעב. החורף הקשה גרם לעזיבת חלק מהמתיישבים.

בקיץ תרפ"ט (אוגוסט 1929) פרצו מהומות. ב-י"ז באב המתיישבים פונו תחילה למנזר הרוסי, ומשם הבריטים העבירו אותם לבית המשטרה בחברון ואז לירושלים. רכוש היישוב נבזז בשטחים מסוימים. על אף סיוע שכנים ידידותיים, המאורעות הכריעו את גורל המושבה והיא ננטשה ולא הוקמה מחדש.

חברת 'זיכרון דוד' נקלעה לחובות. גרינוולד וחברים ניסו עוד כמה שנים לשקם את המקום, אך בסופו של דבר נמכרה האדמה ב-25 בספטמבר 1933 לשמואל צבי הולצמן. הוא והשותפים הקימו את חברת 'אל ההר' וניסו להקים מרכז מטעים. המרד הערבי הגדול שוב גרם לנטישת המקום.

בשנת 1943 הוקם סמוך לקברים קיבוץ כפר עציון, ובהמשך הוקמו באזור משואות יצחק, עין צורים ורבדים. האזור נכבש במלחמת העצמאות, והוא חודש לאחר מלחמת ששת הימים וכונה מגדל עוז.

מגדל עדר היה היישוב היהודי הראשון בגוש עציון בזמן המודרני.

יישוב = מקום שבו אנשים חיים יחד.

נוסד בחורף תרפ"ז (1927) ליד הדרך מירושלים לחברון, כ-20 ק"מ.

היישוב הוקם על ידי קבוצה שנקראה "זיכרון דוד". חברה = קבוצה שקונה אדמות ומנהלת מקום.

רוב המתיישבים הראשונים היו משפחות תימניות. הם בנו צריפים ונטעו עצי פרי.

העלייה לקרקע החלה ב-2 בינואר 1927. במקום היה בית כנסת ומקווה. מעל הגבעה עמד מנזר רוסי.

החיים היו קשים. לא היה מספיק מים ולא כל המשפחות ידעו חקלאות.

היה חורף עם שלג כבד. שכנים מהכפר בית־אומר ואנשים מחברון הביאו אוכל ועזרה.

בשנת תרפ"ט (1929) פרצו מהומות. התושבים פונו תחילה למנזר, ואחר כך לירושלים. היישוב ננטש.

החברה הייתה בעניים וגרינוולד וחבריו לא הצליחו לשקם אותה. ב-1933 נמכרו האדמות. בשנים שלאחר מכן הוקמו קיבוצים בסביבת החורבות.

אחרי מלחמת ששת הימים המקום יושב מחדש ושמו מגדל עוז.