טדאוש פנקייביץ'

טדאוש פאנקייביץ' נולד ב-21 בנובמבר 1908 בסמבור, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). הוא למד רוקחות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב והפך לבעל בית המרקחת של אביו, שפעל מאז 1910 בכיכר זגודי.
ב-1941 הכריזו הנאצים על רובע פודגוז'ה כגטו של קרקוב. פאנקייביץ' נותר במקום עם בית המרקחת שלו, שנקרא "מתחת לעיט", למרות שהוצעו לו חנויות חלופיות באזור הארי של העיר.
הוא סייע ליהודי הגטו בתרופות, בכסף ובמזון. בנוסף זייף מסמכים ועזר לחלק תעודות ושטרות מזויפים שהביאה המחתרת הפולנית. בית המרקחת שימש גם כנקודת חלוקה לתכשירים וקוסמטיקה שמנעו סיווג של אנשים כ"בלתי כשירים לעבודה".
פאנקייביץ' תיעד את מעשי האלימות והגירושים ביומנו. היומן יצא לאחר המלחמה בשם "בית-מרקחת בגטו קרקוב".
היומן מתאר את המצוקה בגטו ואת הפעולות להצלת חיים. לדוגמה, בסתיו 1941 הוצאו מהגטו אלפי אנשים בגלל הצפיפות. הראשונים שנשלחו היו זקנים ואנשים שאינם יכולים לעבוד.
ב-1983 הוכרז פאנקייביץ' כחסיד אומות העולם, תואר הניתן לאנשים שעמדו בסכנת מוות כדי להציל יהודים. באפריל 1983 נפתח מוזיאון במקום בית המרקחת שלו. פאנקייביץ' מת בקרקוב ב-1993 ונקבר בבית העלמין רקוביצקי.

טדאוש פאנקייביץ' נולד ב-1908 וסיים לימודי רוקחות. הוא ניהל את בית המרקחת של אביו בכיכר זגודי.
בשנות המלחמה הפכו את השכונה לגטו, מקום שבו גרים יהודים בכפייה. פאנקייביץ' נשאר שם עם החנות שלו.
הוא עזר לאנשים במזון ובתרופות. הוא גם עזר עם מסמכים מזויפים כדי להגן על אנשים.
הוא כתבן ביומן את מה שקרה בגטו. הספר נקרא "בית-מרקחת בגטו קרקוב".
ב-1983 קיבלתיו תואר חסיד אומות העולם, שמעניקים למי שעזר ליהודים בזמן המלחמה. לאחר המלחמה נפתח מוזיאון בבית המרקחת שלו. הוא נפטר ב-1993.