טוביה ריבנר (30.1.1924, 29.7.2019) היה משורר בעברית ובגרמנית, מתרגם, עורך, צלם ומורה. שימש פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה. זכה בפרס ישראל לשירה עברית בשנת 2008.
נולד בקורט אריך ריבנר בברטיסלאבה (אז צ'כוסלובקיה) במשפחה דוברת גרמנית. אחרי עליית הנאצים בוצעו פיטורים ואפליה; ריבנר הפסיק את לימודיו והצטרף להכשרה של השומר הצעיר. ב-21 באפריל 1941 עלה לארץ לבד עם קבוצה של נערים. הוריו ואחותו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ונרצחו ב-1942.
הגיע לקיבוץ מרחביה, חיי הקיבוץ (כפר שיתופי) השפיעו על דרכו. שם החל לכתוב שירים בעברית ובגרמנית. קשריו עם המשוררים בארץ, ובמיוחד עם לאה גולדברג, היו משמעותיים; אחר כך ערך את עיזבונה. לאחר תקופת הכשרה עבר לגן שמואל ושב למרחביה לעבודה חקלאית ולרעות צאן.
נישא לעדה ב-1944. להם נולדה הבת מרים ב-1949. בפברואר 1950 עדה נהרגה בתאונת דרכים; ריבנר נפצע קשה בשריפה ונשאר מאושפז חודשים. הקיבוץ מינה אותו לספרן ומורה לספרות.
ללא השכלה אקדמית פורמלית בתחילה, החל ללמד ספרות בבתי ספר ובסמינרים. מ-1974 שימש כפרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה, ולימד גם באוניברסיטת תל אביב ובסמינר אורנים.
כתב שירים בגרמנית עד 1950; שיריו בעברית הופיעו החל ב-1953. ספר שיריו הראשון 'האש באבן' יצא ב-1957. משנות ה-50 פיתח גם קריירה בצילום והציג תערוכות. תרגם יצירות גרמניות לעברית, ובמקביל תרגם שירה עברית לגרמנית, כולל יצירות של סופרים חשובים. שיתופי פעולה מוזיקליים של שיריו נמשכו עד המאה ה-21, והיו תערוכות וספרים שעוסקים ביצירתו ובתמונותיו.
היה נשוי בשנית לגלילה יזרעאלי. היו לו שני בנים, עידן ומורן; מורן נעלם בתחילת 1983 באקוודור. ריבנר נפטר בגיל 95 ב-29 ביולי 2019.
זכה בפרס ישראל לשירה עברית ב-2008. יצירתו זכתה להתעניינות בארץ ובגרמניה, והוא היה חבר במספר מוסדות ספרותיים גרמניים.
בספרייתו שירים עבריים וגרמניים, תרגומים ומאמרים שהוא ערך.
טוביה ריבנר (1924, 2019) היה משורר, מתרגם וצלם. הוא לימד ספרות והיה פרופסור באוניברסיטת חיפה.
נולד בברטיסלאבה ב-1924. משפחתו דיברה גרמנית. כשעלו הנאצים לשלטון, הוריו נשלחו למחנה השמדה. מחנה השמדה = מקום שבו הרגו אנשים בזמן המלחמה. הוריו נהרגו שם ב-1942.
ב-1941 עלה לבד לארץ עם קבוצה של נערים. הגיע לקיבוץ מרחביה. קיבוץ = כפר שיתופי שבו אנשים גרים ועובדים יחד. שם התחיל לכתוב שירים בעברית ובגרמנית. הכיר את המשוררת לאה גולדברג ונהפכו לידידים.
נישא לעדה ב-1944. ב-1949 נולדה בתם מרים. ב-1950 עדה נהרגה בתאונה. טוביה נפצע קשה, ושכבר החל ללמד וכעבור זמן הפך לספרן ומורה.
הוציא ספר שירים ראשון ב-1957 בשם 'האש באבן'. התחיל לצלם והציג תערוכות. תרגם ספרים משפה לשפה. שיריו הולחנו והושמעו במופעים.
זכה בפרס חשוב בשנת 2008. נפטר ב-2019 בגיל 95.
תגובות גולשים