טוגו

טוגו (République Togolaise) היא מדינה צרה וארוכה במערב אפריקה. היא גובלת בגאנה במערב, בבנין במזרח ובבורקינה פאסו בצפון. בדרום יש רצועת חוף קצרה של כ-50 ק"מ עם מפרץ גינאה, ושם נמצאת הבירה לומה. טוגו חברה גם בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.


השם טוגו נגזר משם עיירה, טוגוויל. בשנת 1884 הגרמני גוסטב נכטיגל כרת ברית עם ראש העיירה, והשימוש בשם הזה התרחב למדינה כולה. במקור באווה, השם אומר "מעבר לנהר". אווה היא הקבוצה האתנית הגדולה במדינה.


פורטוגזים הגיעו לאזור במאה ה-15 והחלו לסחור, בין היתר בסחר בעבדים. במהלך המאה ה-18 ולפני סוף המאה ה-19 היו טענות של מדינות אירופיות על השליטה באזור. ב-1884 טוגו הפכה למושבה גרמנית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חילקו בריטניה וצרפת את האזור. החלק הצרפתי הפך בסופו של דבר לטוגו העצמאית.


טוגו קיבלה אוטונומיה בשנות ה-50. ב-27 באפריל 1960 קיבלה טוגו עצמאות מלאה. סילבנוס אולימפיו היה הנשיא הראשון.

במהלך שנות ה-60 החל משבר פוליטי. בשנת 1963 אולימפיו הודח ונרצח בהפיכה צבאית. לאחר מכן התחלפו מנהיגים, וב-1967 עלה לשלטון ניאסנגבה איאדמה, ששלט שנים רבות.


כלכלת טוגו מתפתחת ורובה חקלאית. רבים עוסקים בחקלאות לצריכה עצמית. היצוא העיקרי הוא פוספטים (מינרלים חשובים), לצד קקאו, קפה וכותנה. הפוספטים של טוגו ידועים בתכולת המינרלים הגבוהה שלהם.

לאורך הזמן הכלכלה סבלה מעליות ומורדות, למשל כשמחירי הפוספט צנחו בשנות ה-80. כיום ה-GDP הכולל כ-7.3 מיליארד דולר, והתמ"ג לנפש כ-1,500 דולר. קצב הצמיחה הוא כ-3.5% ואינפלציה סביב 2.5%.


בתחילת שנות ה-90 הופעל לחץ פנימי ובינלאומי על איאדמה לדמוקרטיזציה (תהליך שמאפשר בחירות חופשיות ושיתוף פוליטי). המאבק לווה בעימותים ובדיכוי המחאה. איאדמה המשיך לשלוט, וזכה בבחירות שנוייות במחלוקת בשנות ה-90 ותחילת ה-2000.

איאדמה מת בפברואר 2005. אחריו התחולל משבר פוליטי ארוך, ובשנים 2007, 2008 התחיל תהליך פיוס לאומי. ב-2010 נערכו בחירות דמוקרטיות.


בשלטון השתלטו לעיתים כוחות צבאיים. איאדמה, שהנהיג תקופה ארוכה, הוביל משטר צבאי בתחילת שלטונו. בצבא טוגו יש השפעה חיצונית; בצו הטקסט נרשם כי הכשרה סופקה מגורמים ישראליים.


אחרי שינוי פוליטי הוחלף המנון המדינה. המנון החדש נקרא "Sessime" (בטוגולזית: "מהפכה") ונכתב על ידי הזמר Black Joe.


מאז 2015 שר החוץ פרופסור רוברט דוסיי בלט כתומך גדול של ישראל וביקר שם כמה פעמים.


טוגו נמצאת צפונית לקו המשווה. בצפון יש סוואנה (אזור עשבוני חם), במרכז גבעות, ובדרום מישורים עד לחוף. המדינה מחולקת לחמישה מחוזות ו-30 נפות.


אוכלוסיית טוגו כ-8.4 מיליון תושבים. תוחלת החיים הממוצעת היא כ-71.3 שנים. שיעור הפריון הממוצע הוא כ-4.23 ילדים לאישה.

החברה מורכבת מעשרות קבוצות אתניות. 43% הם בני שבט האווה, ו-27% הם בני הקבייה. השאר מתחלקים בין קבוצות אחרות קטנות יותר.

חלוקת הדתות: כ-44% נוצרים, כ-36% מאמינים באמונות שבטיות, כ-14% מוסלמים וכ-6% ללא דת.

טוגו היא מדינה קטנה וארוכה במערב אפריקה. הבירה שלה היא לומה. החוף קצר והוא על מפרץ גינאה.


השם טוגו הגיע משם עיירה, טוגוויל. בשפת אווה השם אומר "מעבר לנהר". אווה היא קבוצה אתנית גדולה במדינה.


אירופאים הגיעו לאזור במאה ה-15. במאה ה-19 גרמניה שלטה בטוגו. אחרי מלחמת העולם הראשונה החלק הוכרז תחת שלטון צרפת.

טוגו קיבלה עצמאות ב-27 באפריל 1960. הנשיא הראשון היה סילבנוס אולימפיו. בשנות ה-60 ו-70 התקיימו שינויים פוליטיים רבים.


הרבה אנשים בטוגו עובדים בחקלאות. מוצרים חשובים: קקאו, קפה וכותנה. היצוא הכי גדול הוא פוספטים (אבני מינרלים חשובים).

התמ"ג לנפש הוא נמוך בהשוואה למדינות עשירות. יש עדיין אתגרים כלכליים במדינה.


יש בטוגו כ-8.4 מיליון אנשים. תוחלת החיים כ-71 שנים. משפחות רבות חיות בדרום המדינה.

43% מהאנשים הם בני שבט האווה. 27% הם בני הקבייה. יש גם קבוצות אתניות אחרות.

דתות עיקריות: נוצרים, מאמינים באמונות שבטיות ומוסלמים.