טוואי הברוש

''טוואי הברוש'' (Pachypasa otus), נקרא גם טוואי המשי היווני בעבר. זהו עש גדול יחסית בישראל: גוף באורך כ-35 מ"מ ומוטת כנפיים 70, 85 מ"מ. המין עובר גלגול מלא (שינוי שלביו מביצה לזחל לגלם ולבוגר).

העש פעיל בלילה. ביום הוא נח על ענפי עצים וצבעו החום-אפרפר מהווה הסוואה. הזכר קטן מעט מהנקבה; למחושים של הזכר צורה מנוצת, בבטן שלו קצה צר ומחודד. אצל הנקבה הבטן רחבה ומעוגלת, ומחושיה דקים ומשוננים. אברי האכילה של המבוגרים מנוונים, והם אינם ניזונים בחייהם הקצרים, כ-12 ימים.

הנקבה מפרישה פרומונים (חומרי ריח שמושכים בני אותו המין) מקצה בטנה. ההזדווגות נמשכת כ-12 שעות. הנקבה מטילה 270, 430 ביצים כדוריות, בקוטר כ-2.5 מ"מ, בצבע חום בהיר עם כתמים כהים.

בוקעים אחרי 15, 17 ימים; אורכם אז כ-8 מ"מ. הזחלים שעירים, אפורים וצורתם פחוסה. הם ניזונים מעלים של ברוש, אקליפטוס, פלפלון בכות ואלה. צעירים מפרישים קורים משפתם ומגלשים עליהם מענף לענף.

לאחר גדילה והתנשלות מרובות הם נכנסים לדיאפאוזה, תקופת מנוחה בחורף שבה הם מצטופפים על הענפים כדי להגן על עצמם. רבים אינם שורדים את החורף. באביב הם מתחילים שוב להתזון כשהאורך כ-2 ס"מ. משך תקופת הזחל כ-10 חודשים כולל הדיאפאוזה.

כשהזחלים מגיעים לאורך 8, 10 ס"מ ורוחב כ-1.8 ס"מ, הם מחפשים מקום מסתור. הם מסתתרים מתחת לקליפות עצים, אבנים או מדרגות. שם הם בונים פקעת קורים אפרפרה בצורת ביצה עם קצה אחד פתוח, ואז מתנשלים בפעם האחרונה ומתגלגים. אריגת הפקעת אורכת כ-יומיים. תקופת הגולם נמשכת 26, 37 ימים. אם אין מקום מתאים, הזחל עלול להתגלם בלי פקעת.

בהפרעה מפריש הזחל נוזל סמיך ירוק כהה שגורם לגירוד. הוא גם מרימים שערות חזה חדות שיכולות לגרום לגירוד ולשלפוחיות. הזחל מבליט שני פסים אדומים על גבו כאות הרתעה ומתהפך כשאוחזים בו. גם הנשלים והפקעות נשארים עם שערות מגרות, ולכן יש להיזהר ממגע.

היוונים הקדמונים השתמשו בפקעות טוואי הברוש לייצור משי לבגדי רקדנים. כשהובאו זחלי Bombyx mori (טוואי המשי המבוית), השימוש בפקעות הברוש פסק.

''טוואי הברוש'' (Pachypasa otus) הוא עש גדול. אורכו כ-35 מ"מ. כנפיו גדולות, 70, 85 מ"מ.

העש חיי בלילה. ביום הוא נח על ענפים. צבעו חום-אפרפר ועוזר לו להסתתר. הזכר קטן קצת מהנקבה. המבוגרים לא אוכלים בחייהם; הם חיים רק כ-12 יום.

הנקבה שולחת ריח מיוחד שנקרא פרומון (ריח שמושך זכר). אחרי ההזדווגות היא מטילה הרבה ביצים, כ-270, 430 ביצים. כל ביצה קטנטנה, בקוטר כ-2.5 מ"מ.

הביצים בוקעות אחרי כ-15, 17 יום. הלש ושם הזחלים אפורים ושעירים. הם אוכלים עלים של ברוש ועצים אחרים. כשהם קטנים הם מטילים קורים מהפה ואז גלשים עליהם מעץ לעץ.

בקור החורף הזחלים נחברים ביחד על הענף. זה עוזר להם להתגונן. התקופה הזו נקראת דיאפאוזה (מנוחה בחורף). חלק מהם לא שורדים את החורף. משך חיי הזחל כ-10 חודשים כולל המנוחה.

כשגדלים מספיק, הם מחפשים חור או מתחת לאבן. שם הם טווים פקעת, קן קורי אפור, ונהפכים לגלמים. אחרי 26, 37 יום יוצאים מהפקעת פרפרים בוגרים.

כשהזחל נרתע הוא מוציא נוזל ירוק שגורם לגירוד. שערותיו יכולות גם לגרום לגירוד. לכן לא כדאי לגעת בזחלים או בפקעות שלהם.

היוונים השתמשו בפקעות של טוואי הברוש כדי להכין משי. כשאנשים הביאו זחלי המשי המבוית, הפסיקו להשתמש בהם.