טונגסטן

טוּנְגְּסְטֶן (Wolfram) הוא יסוד מתכתי, סימנו הכימי W ומספרו האטומי 74. השם בשוודית אומר "אבן כבדה" כי צפיפותו גבוהה, 19.25 גרם לסמ"ק, וצהודו בצורתו הטהורה קשה מאוד.

טונגסטן אפור וקשיח. יש לו את נקודת ההתכה הגבוהה ביותר מבין המתכות (3,422°C). נקודת ההתכה היא הטמפרטורה שבה חומר נמס. גם נקודת הרתיחה שלו גבוהה מאוד, וחוזק המתיחה שלו רב; כלומר הוא עמיד בפני מתיחה ושבירה. הוא מוליך חשמל וחום, ועמיד לקורוזיה. בטמפרטורות גבוהות נוצר על פניו שכבת תחמוצת, שילוב עם חמצן, שמגנה עליו חלקית.

הצורה השימושית הנפוצה היא קרביד הטונגסטן (WC). קרביד הוא חומר מאוד קשה שמכינים מטונגסטן בשילוב עם פחמן. ממנו עושים להבים של מסורים, מקדחים וכלי חיתוך אחרים. בישראל קוראים להבים אלה "וידיה"; השם הגיע מהגרמנית ומשמעותו "כמו יהלום".

נקודת ההתכה הגבוהה הופכת את הטונגסטן לשימושי בחוטי להט לנורות ליבון ובחוטים למכשירי חלל. חוטי להט משמשים גם כמקורות אלקטרונים תרמיים (כאשר חימום משחרר אלקטרונים). בטכנולוגיות מתכת ובכירי היתוך משתמשים בו כדי לעמוד בחום ולהוציא מזהמים. טונגסטן משמש גם כאלקטרודה בריתוך TIG, בייצור חיצים, ובחלק מתהליכי ייצור מיוחדים, כולל חלקים שדורשים קשיחות ועמידות בחום.

השם וולפרם הופיע כבר ב-1747. ב-1779 הועלתה ההשערה על קיומה של מתכת חדשה במינרל וולפרמיט. בשנת 1783 שני אחים ספרדים, חואן חוסה ופאוסטו אלויאר, הצליחו לבודד את המתכת על ידי חיזור חומצת טונגסטן עם פחם.

טונגסטן מופיע במינרלים וולפרמיט ושֶליט (scheelite). מרב הספק העולמי מגיעה מסין, שמייצרת כ־75% מהתוצרת. מחצבים נוספים נמצאים בקזחסטן, מיאנמר, ברזיל, פורטוגל ורוסיה. כדי להפיק את המתכת טוחנים את העפרה, שוטפים ומבודדים חומצת טונגסטן. לאחר מכן מחזירים את החמצן בעזרת פחמן או מימן ומקבלים אבקת טונגסטן.

יש אנזימים שמשתמשים בטונגסטן בדומה למוליבדן (יסוד אחר). בשנת 2002 נמצאו רמות גבוהות של טונגסטן בשתן של חולי לוקמיה, אך הקשר בין טונגסטן ולוקמיה עדיין לא ברור.

טונגסטן הוא מתכת כבדה וקשה. הסימול הכימי שלה הוא W.

יש לה את נקודת ההתכה הכי גבוהה מבין המתכות. נקודת ההתכה היא הטמפרטורה שבה חומר נמס. היא מוליכה חשמל וחום ומגנה על עצמה בשכבת תחמוצת כאשר היא חמה.

מטונגסטן עושים חומר מאוד קשה שנקרא קרביד. קרביד משמש להכנת להבים ומקדחים חזקים. בישראל קוראים לכלי חיתוך אלה "וידיה".

חוטים קטנים של טונגסטן נמצאים בנורות ישנות. משתמשים בו גם בחלל ובכלים שחייבים לעמוד בחום מאוד גבוה. הוא נמצא גם בחיצים למשחק הטלת חיצים.

מומחים קראו לו וולפרם ב-1747. ב-1783 שני אחים ספרדים הצליחו להפריד את המתכת מהסלעים.

טונגסטן נמצא במינרלים שנקראים וולפרמיט ושֶליט. רוב הטונגסטן בעולם מגיע מסין.

חלק מהאנזימים משתמשים בטונגסטן, כמו שהם משתמשים במוליבדן. נמצאו רמות גבוהות של טונגסטן אצל כמה חולים ב-2002, אבל לא יודעים אם זה גרם למחלה.