טוף געשי הוא סלע פירוקלסטי נקבובי, יחסית רך, שנוצר מדחיסה ומילוּט של אפר געשי.
אפר געשי הוא חלקיקים עדינים של לבה שהתפרקה ונדחפו לאוויר במהלך התפרצות.
סלעי טוף מסווגים כזכוכיתיים, גבישיים או סלעיים לפי מה שמרכיב אותם, והרכבם משתנה ממקום למקום.
השם "טוף" מגיע מאיטלקית (tufa), אך באיטלקית המילה מתייחסת בדרך כלל לסלע משקע כימי אחר.
החומרים המוצאים מלוע הר הvaaש כוללים גזים, מאגמה וחומרים פירוקלאסטיים שמכונים טפרה.
אם החלקיקים קטנים הם נקראים אפר געשי, והם נוצרים כשגזים מתפשטים בבועה בלבה נוזלית.
סלעי טוף נמצאים בכל העידנים הגאולוגיים, מהפרקמבריון ועד היום.
שכבות האפר על מדרונות הרי הגעש כוללות לעיתים שברי סלעים משקעיים, חומרים געשיים ושאריות אורגניות.
במקרים שבהם השברים הדומיננטיים הם זוויתיים, הסלע נקרא ברקציה געשית ולא טוף.
יש אזורים שבהם הלבה עצמה לא נפלטה, אלא ההתפרצות נבעה משחרור פתאומי של קיטור.
גודלם של גושי האפר משתנה מאוד, מפצצות געשיות גדולות ועד אבק זעיר.
"פצצות געשיות" הן גושים מעוגלים שנזרקו לאוויר כשהם עדיין צמיגיים.
סלע המכיל פצצות רבות קרוי אגלומרט.
שכבות האפר מתרככות ומתדללות ככל שמתרחקים מהר הגעש, ולכן מרבצי טוף עבים בנויים משכבות רבות.
הגרגרים נעים ממטרים בודדים ועד חלקיקים זעירים. שכבות דקות מכסות לעתים קילומטרים רבים.
מטריות אפר יכולות לחזור בכמויות משתנות ובהפרשי זמן שונים, וזה יוצר את השכבתיות בסלעי הטוף.
בהתפרצויות אלימות יכולה להיווצר מפולת לוהטת מהירה, שנעה במהירויות גבוהות.
חומר כזה יכול להידחס ולהתמזג ליצירת איגנימבריט, טוף מפוספס ומולחם.
דוגמאות נרחבות לאיגנימבריטים נמצאות בניו זילנד, גואטמלה, פרו וילוסטון.
התפרצויות תת-קרקעיות עשויות לדחוף את החומר לתוך סלעים סמוכים וליצור פפריט (peperite).
כאשר אפר מצטבר על יבשה הוא מעורב בחומר אורגני ובחלקיקים בגודל משתנה.
בהתפרצויות הימיות האפר מתערב עם משקעים בתחתית הים ויוצר בוץ געשי או אבן מעורבת.
חלוקים של פומיס (אבן ספוגית קלה) יכולים לצוף על הים ולנסוע למרחקים גדולים לפני השקיעה.
שכבות העמוקות המכונות "חימר אדום" רבות־ן מקורן געשי וניתן לכנותן שכבות טוף תת־מימיות.
גבישים קטנים יופיעו בטוף אם הלבה החלה להתגבשות לפני ההרחקה, ובמקרים כאלה מדברים על "טוף גבישי".
בטוף סווגים לפי סוג הסלע הגעשי שממנו הוא נוצר, בדומה לסיווג לבה.
ריוליט הוא סלע חומצי עם מעל 10% קוורץ.
טוף ריוליטי מכיל שברים זכוכיתיים וגבישי קוורץ ולפעמים עבר שינוי כימי בשם צֵרוּר ו-devitrification.
ישנם מרבצים בולטים בליפארי, הונגריה, איסלנד וניו זילנד.
טרכיט הוא סלע דק־גרגיר עם מעט או בלי קוורץ, ועיקרו פצלת שדה.
טוף מטיפוס זה נפוץ סביב איסקיה, נאפולי והריין.
אנדזיט הוא סלע דק־גרגיר אופייני לרכסי הרי געש רבים.
טוף אנדזיטי נמצא בשפע באזורי הרי הגעש של אמריקה, יפן וניו זילנד.
צבעם אדום או חום, והם מכילים לעתים שברי מינרלים משניים במילוי החללים.
בזלת היא לבה דלת קוורץ, והטוף הבזלתי נפוץ באיים ובאזורים געשיים עתיקים.
צבעו יכול להיות שחור, ירוק כהה או אדום, והוא לעתים כולל פצצות ספוגיות.
טופים בזלתיים צעירים מצויים באיסלנד, בסיציליה ובאיי הים הדרומי.
טופים ממוצא אולטרה-בסיסי נדירים. הם עשירים באוליבין וסרפנטין.
בחלק מהמקרים מופיעים בהם גבישים של מינרלים נדירים ואפילו צמתי ברקציה.
בטוף פועלות בליה, התמרה ושינויים מכניים כמו קימוט וקרעים.
תהליכים אלו מייצרים שיסטים ירוקים או שכבות שהתייצבו מחדש.
בטוף יש חשיבות כלכלית מוגבלת בעולם.
בישראל משווקים אבנים מרוסקות לגינון, אך אלה בדרך כלל סקוריה, לא טוף אמיתי.
טוף הוא סלע שנוצר מאפר געשי לחוץ ודחוס.
אפר געשי: חלקיקים קטנים של לבה שנפלטו בזמן התפרצות.
הטוף קל יחסית ונקבובי, כי בו יש הרבה חורים.
האפר מגיע מהר הגעש כשהלבה מתפזרת לאוויר.
יש טוף בכל התקופות הגאולוגיות, גם מזמן מאוד.
יש גושים גדולים בשם "פצצות געשיות".
יש גם אבק זעיר שיכול לכסות שטחים רחבים.
השכבות נהיות דקות יותר כשהן רחוקות מהר הגעש.
לפעמים אפר חם זורם במהירות ונדבק יחד.
כשהוא נדבק הוא יוצר סלע שנקרא איגנימבריט.
אפר שנופל לים מתערב בחול ויוצר שכבות תת־מימיות.
חלוקי פומיס (אבן ספוגית) יכולים לצוף הרבה זמן על הים.
יש טוף שמקורו בלבה עשירה בקוורץ, ויש טוף הדל בקוורץ.
צבעי הטוף משתנים: אפור, צהוב, אדום ושחור.
בטוף אין שימוש כלכלי גדול בדרך כלל.
בישראל מוכרים אבנים לתעשיית הגינון, אך אלו הם בדרך כלל סוג אחר של סלע.
תגובות גולשים